לפני שנצלול לעומק השאלה שבכותרת, נדבר מעט על פער השכר בעולם השכירים. מחקרים רבים נעשו בנושא ששואלים את השאלה הפשוטה – האם באמת קיים פער שכר בין גברים לנשים? נשמע לעיתים מעט מופרך ששאלה כזאת עולה, מכיוון שכל הנתונים מצביעים על כך שהפער בין גברים לנשים קיים ועוד איך; בישראל בשנת 2016, נשים היו מרוויחות 68% משכרו של גבר באותו מקצוע, אך לומר שמדובר באפליה גרידא, זה כנראה מעט פשטני.

אלו שטוענים כי פער השכר לא קיים (או קיים מסיבות הגיוניות) מסבירים את זה כך: יותר נשים עובדות במשרות אם ונותנות הרבה פחות שעות, אז ברור שירוויחו פחות. יתכן שזה היה הסבר מניח את הדעת, אלמלא גם השכר השעתי היה שונה:  57.9 ₪ לגבר לשעה בממוצע, 48.9 בממוצע לאישה. איך מסבירים את הפער הזה?

הקולות מסביבי, הן בתקשורת והן מאנשים ששוחחתי איתם על הנושא, זורקים המון סיבות לאוויר – חינוך, תרבות, הבדלי מקצועות (נשים נוטות לבחור מקצועות "נשיים" או "אמהיים" שמשכורתם פשוט נמוכה יותר מאשר המקצועות "הגבריים") ועוד המון סיבות, אבל המציאות היא שהפער קיים ונוכח, גם בשנת 2020.

מה קורה ברחבי העולם?

בארצות אחרות ניכר ששמים דגש נרחב יותר על נושא הפערים מאשר בארצנו הקטנטונת, למרות שהם עדיין קיימים. בארה"ב ופולין הפערים הם הגדולים ביותר, בעוד שבלגיה מצליחה לשמור על אחוז נמוך יחסית של פער. מדוע? כי בשנת 2012 חוקקו חוק בבלגיה שמכריח כל חברה מעל 50 עובדים לדווח על פערי שכר, אם קיימים, מדי שנתיים, ולטפל בהם. גם בבריטניה עבר חוק כזה, אך הוא תקף רק לחברות גדולות של מעל 250 עובדים. שני החוקים מעודדים מחד, אך הדוחות מראים שהשנים עוברות, הפער אולי מצטמצם, אך מסרב להעלם.

Gender pay gap for freelancers by country. In Estonia, women earn more than men on average. All other countries, men earn more.
Gender pay gap for freelancers by country. Source: OECD.

וכן, גם אצלנו המצב לא מזהיר. דוח של ויצ"ו שפורסם ב-2019 מראה כי תהיינה הסיבות מה שתהיינה, בישראל של היום, נשים משתכרות 34% פחות מגברים.

ומה עם עולם הפרילנס?

אז נאמר והסכמנו כי קיים איזשהו אי שוויון מגדרי בתחום העבודה שמסתכם בכך שנשים שכירות מרוויחות פחות מגברים שכירים, וניתן להאשים אלפי גורמים: שעות העבודה, בחירת המקצועות של נשים, נתוני השכלה, אימהות ועוד… אבל מה קורה כשאנחנו אלה שקובעות לעצמנו את המשכורת? מה קורה כאשר מדובר במקצועות פרילנס בהם אין בוס ואין חשבי שכר, אין מי שקובע כמה יכנס לך לחשבון הבנק חוץ ממך, ועדיין, בתור פרילנסרית, את מרוויחה פחות מגבר באותו מקצוע?

האם אנחנו, במו ידינו, גורמות לפערי השכר בעולם הפרילנס?

אותו דו"ח של ויצ"ו עליו סיפרתי בפסקה הקודמת קובע כי בעולם העצמאים, נשים מרוויחות בממוצע כ-29% פחות מגברים, בישראל. זוכרים את בלגיה עליה דיברנו? אז בעולם השכירים, עם החוק שחוקקו, הצליחו להוריד את פער השכר ל-4.6 אחוזים בלבד, אבל לפרילנסרים, הפלא ופלא, אף אחד לא דואג. הפער בעולם הפרילנס, אם תהיתם, עומד על 30 אחוזים בבלגיה. אין מי שיאכוף את החוק שחל על החברות והמשרדים, וכשאין שוטר בסביבה, יש, מסתבר, אנרכיה.

דו"ח נוסף, של חברת Honeybook, שיצא בשנת 2017 ובדק את הנתונים בארה"ב ובקנדה, מראה כי נשים בעולם הפרילנס מרוויחות 32% פחות על עבודה באותו תחום בדיוק. כיום, שנתיים לאחר מכן, הם ביצעו מחקר נוסף כדי לנסות ולבדוק האם הפער מצטמצם וחזרו עם תשובה מעט מורכבת. על פני השטח, ניכר שיש שינוי – הפער בין גברים לנשים ירד ל-11 אחוזים בלבד. כשחופרים עמוק יותר מבינים שלא כך המצב. כאשר מסתכלים על תשלום פר פרויקט, עדיין רואים שנשים מרוויחות כ-35% פחות מגברים, על אותו הפרויקט. אז איך ירד הפער? זה פשוט – נשים עובדות יותר. נשים משלימות בממוצע כ-17% יותר פרויקטים מגברים בכל שנה, לכן הפער בתשלום החודשי או השנתי מצטמצם. אנחנו עובדות יותר, כדי לכסות על הפער, ועדיין, עדיין מרוויחות פחות.

הייתם חושבים שאולי מדובר בפער בשל רמות השכלה שונות, כלומר שגבר עם תואר מרוויח יותר על אותו פרויקט מאשר אישה בלי תואר. נשמע הגיוני רק שהנתונים לא תומכים גם בזה. 71% מהנשים באותו מחקר היו בעלות תואר ראשון לפחות, בעוד שרק 54% מהגברים.

Female freelancers are more educated, but earn less.
Female freelancers are more educated, but earn less.

מעניין לראות גם את הפערים לפי מקצוע, כאשר הדו"ח בחן בעיקר פרילנסרים במקצועות יצירתיים.  הנתונים מעניינים: אישה מתכננת אירועים תרוויח 97 סנט בתחומה, על כל דולר שגבר מתכנן אירועים ירוויח, אישה מעצבת ווב תרוויח 88 סנט על כל דולר של גבר, כך גם בתחום העיצוב הגרפי. בתחומי הצילום או השיווק הנתונים כבר מדאיגים הרבה יותר – רק 68 סנט על כל דולר, והכי מטריד הוא תחום המוזיקה: על כל דולר שגבר דיג'יי או מוזיקאי ירוויח, תרוויח אישה רק 38 סנט.

איפה אנחנו מרוויחות יותר? תאמינו או לא, נשים יוצרות קולנוע ירוויחו 1.01 דולר על כל דולר של גבר. סנט אחד יותר.

Gender pay gap by industry.
Gender pay gap by industry.

אחד הנתונים המשמחים באותו דו"ח, וזה שאני מאמינה שבאמת יוביל לשינוי, הוא שהמודעות לעניין גדלה. בדו"ח של שנת 2017 נראה כי 63 אחוזים מהנשים ו-72 אחוזים מהגברים מאמינים שהשכר של גברים ונשים שווה לחלוטין ושלא קיים פער. בדו"ח של השנה ניכר הבדל במודעות, רק 35 אחוזים מהנשים ו-59 אחוזים מהגברים חושבים שאין כלל פער.

אז למה זה קורה?

זו השאלה שהכי מעניינת אותי בסיפור הזה. כאשר מעסיקים מפלים נשים, אני עוד איכשהו יכולה להבין (לא באמת להבין, כי הלו, אנחנו בשנת 2020!), אבל כשאנחנו עושות את זה לעצמנו, אנחנו הבוסיות של עצמנו ועדיין מרוויחות הרבה פחות? את זה אני לא מצליחה להבין.

פניתי לחברי הקבוצה של העמוד "שוטף +120" בפייסבוק, עמוד נהדר שמדבר על התרחשויות אמיתיות ומצחיקות בין לקוחות לפרילנסרים ושאלתי אותם מה דעתם. רוב החברים שהגיבו טענו שאכן, יש פער. רובם גם טענו שמדובר בפער תרבותי חינוכי – נשים חונכו לבקש פחות. לנשים יש חוסר בטחון עצמי בתחום העסקי, נשים נוטות לתמחר מטה, נשים מעגלות מטה שעות בבנק שעות, נשים נכונות יותר לתת הנחות, נשים מקטינות את עצמן.

מורן אלויה, מייסדת ומנכ"לית עמותת פרויקט עסקית המקדמת יזמות נשית בישראל מפרטת: "אני לגמרי מסכימה עם הסטטיסטיקה ויכולה לומר בוודאות שיש פער רציני. כמובן תלוי תחומי עיסוק, אבל יש עוד המון גורמים משפיעים על תמחור בקרב נשים. החל מביטחון עצמי, דרך חינוך מהבית, סטיגמות חברתיות, נורמות לא כתובות וכלה בחוסר הבנת השוק, חוסר הבנה עסקית ועוד. אחד המשפטים שאני נוהגת לומר ליזמיות ועצמאיות הוא שלא משנה כמה תמחרת את עצמך (כלומר את השירות או המוצר שלך) – קודם כל תעלי ב-20% את הסכום, כי סביר מאוד שתמחרת נמוך מידי ולא שווה ערך לתמורה שאת נותנת".

הילה בסה, עצמאית המעבירה סדנאות תפירה, נותנת עוד זווית לעניין. "נושא המיקוח הוא שונה", היא אומרת. "כל המשחק סביב מחיר קיים בהרבה מקומות. את הניסיונות לגמישות במחיר עושים גם לגברים וגם לנשים אבל בדרך שונה. אותי מנסים להוריד במחיר דרך הרגש – "הם נוער בסיכון, הם יותר זקוקים, התקציב שלנו נמוך והצורך ממש גדול" או דרך פלירטוט חברי שמאחוריו מסתתרת בקשה להנחה שנחשפת בהמשך – אני מאמינה שגם אם יש ניסיונות מיקוח עם גברים זה נעשה בצורה שונה".

הדו"ח של Honeybook כמובן מחזק את אותן האמירות – כל המשיבים למחקר אומרים שהסיבה לפער היא נשים שלא מעריכות את עצמן ולא מתמחרות נכון את ערך השירותים שהן מציעות. לצד זה, צוינו גם לא מעט סיבות נוספות.

31 אחוזים מהנשים מאמינות כי הסיבה העיקרית לפער היא סודיות בענייני תמחורים ושכר (קרטון חלב עולה בדרך כלל 5.90 אבל כמה עולה עמוד נחיתה? כמה עולה עיצוב לוגו? כמה עולה שעה של צלם מקצועי? אלה דברים שאין להם שום תמחור מוגדר ולכן לפרילנסרים רבים אין שום נקודת רפרנס לכיצד וכמה הם צריכים לתמחר את השירות שלהם). 27 אחוזים מאמינות כי מדובר במעין "קנס אימהות" (תבינו, 47 אחוזים מהנשים בסקר הודו שהן מרגישות צורך להסתיר את עובדת היותן אימהות מהלקוחות שלהן, מחשש שזה ישפיע על התשלום). 15 אחוזים מהגברים מאמינים כי אין ייצוג מספק של נשים בתחום שלהם. 13 אחוז מהגברים מאמינים שהפער מתרחש כי לנשים אין יכולות מיקוח ומשא ומתן.

47% of women and 14% of men feel they need to hide their parenting responsibilities from clients

איך פותרים את המצב?

אנחנו מבינים שיש בעיה ומבינים שהיא כנראה באשמתנו, הנשים. אז מה עושים? אחד הנתונים שעולים מן המחקר מעיד על כך שהפתרון הוא יותר פשוט ממה שאנחנו חושבים – להסיר את מעטה הסודיות מעל תמחורים ושכר בכל תעשייה. כאשר השכר הממוצע על כל פרויקט או עבודה בעולם הפרילנס יהיה פתוח וידוע וגלוי לכל, יהיה קל יותר לנו, הנשים, להבין כיצד אנחנו מתמחרות את עצמנו ביחס לשוק. XPlace כבר בהחלט התחילה את המהפך עם מחירון הפרילנסרים שלה, ואני מאמינה שככל שיותר ויותר אנשים ישתפו את המחירונים שלהם, כך יהיה קל יותר ליצור אמות מידה ברורות לתמחורים בשוק ולמגר את פערי השכר הללו.

לצד זה, אני מעודדת שיח פתוח גם בין הפרילנסרים עצמם. נכון, כל תחום הוא תחום תחרותי, ואתה לא בהכרח רוצה לסייע לאלה שמתחרים נגדך, אבל אני מבטיחה, מניסיון, שזה משתלם. שיח פתוח בינינו, הפרילנסרים (והפרילנסריות), יוביל, לדעתי, רק לצמיחה של שנינו ולא למצב של מפסיד-מנצח, כפי שאנשים נוטים לחשוב. אם נעבוד יחדיו, כקהילה, ולא כפרטים המתחרים זה בזה, נוכל להשיג הרבה יותר, גם מול הלקוחות שלנו.

אז מה אתם אומרים, האם הפער קיים, מדוע הוא קיים, ואיך לדעתכם ניתן למגר אותו?…

מעיין מליח, עורכת המשנה של מגזין  XPlace, היא כותבת תוכן ממעלה אדומים. מעיין מעבירה את ימיה בכתיבת תוכן שיווקי במגוון נושאים, ומתן ייעוץ לפרילנסרים וכותבים בתחילת דרכם, אבל בעצם הכי אוהבת לכתוב ביקורות מסעדות. היא נהנית לקום לנוף של מדבר יהודה כל בוקר, מאוד אוהבת ספרים, הופעות ומוזיקה, והיא בעיקר לא מאמינה שהיא זוכה להתפרנס מהדבר שהיא הכי אוהבת בעולם – מילים. תוכלו לראות את הפרופיל שלה ב-XPlace כאן.