בלוטת התריס - המווסת הנאלם

בתאריך 8 אוקטובר, 2018

על אף שהשפעתה המשמעותית של בלוטת התריס על כלל המערכות. פיזיולוגית, נפשית, קוגניטיבית ומערכות נוספות מרחיקת לכת. עדיין הבדיקות המקובלות לאיתור השיבושים בתפקוד הבלוטה הוא בדיקות דם סטנדרטיות ולא בדיקות רוק למיפוי הורמונלי שהנן מדויקות.

בלוטת התריס - המווסת הנאלם

דיוק באבחון פעילות בבלוטת התריס

בלוטת התריסשיבושים בבלוטת התריס השפעות מיידיות או נזקים מצטברים

בלוטת התריס הינה בעלת תפקיד מרכזי ביותר לקיומו ושמירתו של הומיאוסטזיס בגוף האדם. לבלוטה והמערכת ההורמונלית השפעה על כלל המערכות, אשר מאפשרות לאדם להתקיים ולהתמודד עם סביבה עמוסת גירויים ושונה מהותית מהסביבה הקיימת בגופו.

תפקודה התקין, המאוזן של בלוטת התריס הכרחי לתפקוד תקין של המערכות כולן. חילוף חומרים, מערכת חיסונית, מערכת העיכול, מערכת הנשימה, המערכת הקוגניטיבית, מערכת העצבים ועוד. לשיבושי תפקוד בבלוטה השפעות ראשוניות מיידיות, חריפות ונראות לעין. לעיתים השפעות משניות מרחיקות לכת, בלתי הפיכות ואפילו מסכנות חיים.

ראוי לציון שכבר היום רבות הן המחלות האוטואימוניות, גם החריפות ביותר. הינן מחלות שמקורן משוייך לשיבוש בתפקודי בלוטת התריס. בהיותה של הבלוטה המערכת האנדוקרינולוגית, ומערכת ההורמונים כולה, בעלות השפעה ישירה, על מערכת חילוף החומרים. ואף על פעולתם המאוזנת של אברי הגוף השונים אשר לוקחים חלק בפעילות זאת, כגון: הכליות, הכבד, הקיבה, יותרת המוח, מערכת הנשימה והחמצון ועוד מערכות נוספות, משפעות מפעילות מאוזנת או שאינה מאוזנת של בלוטת התריס.

אבחון שיבושי פעילות של בלוטת התריס

תפקידה המשמעותי של בלוטת התריס והשפעותיה מרחיקות הלכת על תפקודו היומיומי של כל אדם. ידוע ומוכר לעולם הרפואה הקלינית, מחקרית והרפואה הטיפולית כאחד כבר שנים ארוכות. הגישות הטיפוליות השתנו משמעותית ומקבלות תפנית בשנים האחרונות, בשל כלי אבחון מדויקים, חדשים וזמינים שנוספו לרופאים המטפלים בחוסר איזון הורמונלי ובמחלות נלוות לשיבושי פעילות הבלוטה.

בעבר היו מאבחנים ומאתרים את שיבושי הבלוטה על פי תופעות חיצוניות נראות לעיין כגון הגדלה של הזפק, שינויים קיצוניים במשקל וכו. אך שלבים אלה, בהם נראים שינויים חיצוניים משמעותיים, לעיתים מצביעים על שלבים מתקדמים של מחלה או תסמונת. שלבים שלעיתים לצידם נזקים בלתי הפיכים המחייבים לעיתים התערבות כירורגית שגם בה לא תמיד נמצא מזור למחלה.

בשלב הבא כאשר אותר הקשר בין איזון הורמונלי והשפעתו מרחיקת הלכת על תפקודי הבלוטה החלו לבודד ולמדוד את רמת הורמוני בלוטת התריס אשר אמורים להיות נוכחים בבדיקות דם ייעודיות. המחקרים הובילו לקביעת נורמה רצוייה של TSH (הורמון יותרת המוח), T4 ו-T3 שהם הורמונים שבאמצעותם מקיימת בלוטת התריס קשר עם כלל המערכת הפיזיולוגית ובאופן עקיף גם עם מערכת העצבים המרכזית. 

בשלב זה נעשו בדיקות דם פשוטת יחסית שאמנם תחילה היה לוקח זמן רב אך כיום מראות ומצביעות, בדיקות, אלה כעבור שעות מספר על תפקודה התקין או שאינו תקין של הבלוטה.

כבר עשרות שנים ברור לרופאים המטפלים והחוקרים גם יחד. כי גם כאשר ממצאי בדיקת הדם תקינים עדיין מתרחשים שיבושים במערכות השונות. לעיתים שיבושים שמוציאים את האדם מכל תפקוד רגיל בחיי היומיום שלו ולעיתים שיבושים אלה אפילו קטלניים.

פיברומיאלגיה היא אחת הדוגמאות הבולטות, למצב בו שיבושים נעלמים שלא אובחנו, בפעילות בלוטת התריס הובילו להשיבושם מרחיקי לכת. שיבושים שלא בהכרח ניתן לתקנם והם בלתי הפיכים.

המסכנה ממצבי חולי ומחקרים אלה ברורה. גם אם בדיקות הדם אינן מצביעות על פתולוגיה כל שהיא. הרי שהמציאות מצביעה על חוסר תפקוד של המערכת הורמונלית ובלוטת התריס. חוסר איזון עם השפעות רב מערכתיות.

בדיקות עדכניות לבלוטת התריס

כלי המדידה השתכללו וכיום ניתן לערוך בדיקות רוק למיפוי הורמונלי. בדיקות אלה מזהות בצורה מדויקת הרבה יותר את רמת נוכחותם של הורמונים. רמת הדיוק של כלי המדידה החדשים מאפשרת לקבוע נורמות חדשות להתייחסות לקביעת התוויה פתולוגית, וקביעת הדרך הטיפולית המיטבית.

ראוי לציין כי על אף שבדיקות הרוק זמינות כיום לא תמיד מפנים הרופאים המטפלים לעריכת בדיקה זאת ולעיתים אף מעניקים טיפול שגוי לחולים בשל חוסר אבחון של בעיות באיזון ההורמונלי וכתוצאה מכך תפקודי הבלוטה השונים.

כיום מקובל לערוך בדיקת רוק למיפוי הורמונלי, לפני קביעה של דרכי התערבות תרופתית. בדיקה כזאת יכולה לחסוך סבל רב וממושך גם מחולים אשר בדיקות דם רגילות שלהם, הראו רמות תקינות של הורמוני בלוטת התריס.

מאמרים נוספים...