"נטישה תכליתית"-סיפורה של פרידה הכרחית

אחד הכשלים הנפוצים בארגונים ,חברות ועסקים הוא הקושי להיפרד מתפיסות ישנות ,תהליכים ושיטות שהצליחו בעבר. כולם מכירים את הביטוי (הבעייתי) מעולם הספורט: "הרכב מנצח לא מחליפים" שבמשמעותו המקורית התייחס לצוות שחקנים שזכה בתארים ובתחרויות ולכן אין צורך לשנותו ,אבל גם בעולם הספורט ניתן לראות "אימפריות" גדולות שלא עשו את השינויים הדרושים ולא רעננו את עצמם ופשוט קרסו. אם בוחנים את הנושא בראיה קצת יותר רחבה גם לעולמות של ארגונים וחברות ,ניתן להתייחס גם לתחומים נוספים כמו אסטרטגיה, צוות ניהולי, ערכים, מוצרים, אזורי פעילות ועוד פרמטרים ארגוניים ועסקיים חשובים. פיטר דרוקר כינה את התהליך החשוב שעומד בבסיס כל  שינוי-"נטישה תכליתית"-להשאיר מאחור(באופן יזום) את מה שכבר לא רלוונטי ולפתח את היכולות הנדרשות לארגון או החברה כדי להתמודד טוב יותר עם אתגרי העתיד. התחרות,קצב השינויים בסביבה החיצונית בדגש על הפיתוחים הטכנולוגים, הטרנדים למיניהם מחייבים את מחלקות המו"פ וההנהלות להיות בסוג של מרוץ מול המתחרים. הביטוי הנכון והמתאים יותר בהקשר זה הוא: "מה שהביא אותך לכאן לא (בהכרח) יביא אותך לשם" (החלטות,טיצי ובניס)  .כמובן שיש כאן שני אתגרים משולבים: הראשון נעוץ ביכולת הארגונית לזהות את הצורך בשינוי-נושא רחב המחייב דיון נפרד, האתגר השני טמון ביכולת להניע שינוי (תהליך מנהיגותי מורכב כשלעצמו) ולהיפרד מההצלחות שאינן רלוונטיות יותר.

תהליכים אלה לאור מורכבותם ולאור המגבלות הטבעיות של חשיבה ארגונית פנימית ועל מנת  לבחור את הכיוון הנכון... דורשים מעורבות ושילוב של גורמים חיצוניים-יועצים שיכולים להביא מתודות של ניתוח ו"חוות דעת" חיצונית שמחוץ ל"קופסה הארגונית", כך גם הדחף לשינוי יהיה מגובה בעבודת מטה יסודית ומקצועית –היבט קריטי בתהליך של יציאה לדרך חדשה.