רומא: רובע טרסטוורה

השוק הקטן והצבעוני נפתח בשעות הבוקר בפיאצה סן קוזימאטו  אליה משקיף חלון חדרי. אני יודעת זאת משום שמדי בוקר אני מתעוררת לשריקותיו של  גבר נמוך בשנות החמישים לחייו הפורק ארגזי סחורה מטנדר קטן. הוא שורק  בדייקנות נעימות מסרטים ישנים ואלה מהדהדות בין בתי האבן היפים והעתיקים של רובע טרסטוורה וממחישות את קסמו של המקום – פשטות וחום. שם, בסימטאות המתעקלות בין  חזיתות הבתים המפוסלות, השווקים הקטנים, הכנסיות המרשימות, הגלריות וחנויות הבוטיק,  ניתן עדיין למצוא את איטליה האמיתית והכובשת לב.

מרובע פועלים לרובע אמנים:

רובע טרסטוורה, השוכן על גדתו המערבית של נהר הטיבר, הפך במהלך עשרות השנים האחרונות אבן שואבת לסטודנטים ואמנים שהצטרפו  תושביו הוותיקים – אנשי עמל קשי יום והפכו אותו מרובע פועלים מוזנח לאחד מהאזוריה התוססים של רומא. מסעדות אפנתיות, בתי קפה ציוריים ובארים מודרנים הפתוחים עד השעות הקטנות של הלילה קיימות בו בצד מסעדות הפועלים הוותיקות המגישות אוכל מסורתי במחירים מצחיקים. בעונות האביב והקיץ מתקיימים מופעי רחוב ברחבת כנסיית סנטה מריה אין טרסטוורה, מהחשובות והעתיקות שבכנסיות רומא, ולאורותיה.  

אתרי תיירות ברובע טרסטוורה ומחוצה לו:

הסיבה להפיכתו של טרסטוורה לרובע תיירותי נעוצה  לא רק באטרקציות התיירותיות והזולות שהוא מציע, כגון פורטה פורטזה – שוק הפשפשים, וילה פרנזינה, כנסיית סנטה מריה אין טרסטוורה ועוד, אלא גם  מיקומו הסמוך ללבה של רומא. רובע טרווסטרה נמצא במרחק הליכה משוק סן לורנצו וארבע תחנות טראם מפיאצה ונציה. ממזרח לפיאצה ונציה נמצא הקולוסיאום ומצפונה מסתיים ויה דל קורסו שתחילתו בגשר מיכלאנג'לו המעוטר פסלים. לאורכו  של רחוב זה קבועים שלטים המנחים את התיירים אל אתריה המפורסמים של רומא, כגון הפנתיאון, פיאצה נבונה,  פונטנה דה טרווי.

איטליה של פעם:

למרות התיירים הרבים הגודשים את סימטאותיו, טרסטוורה לא איבד מקסמו המקורי; בסימטאותיו הציוריות והימיי-בינימיות פועלות עדיין טריטוריות ביתיות, פיצריות המגישות פיצה לפי משקל וגלידריות שבהן נדלית הגלידה מתוך דודי פח גדולים. בפיאצות הקטנות עדיין אפשר לראות ילדים במשחקם ולשמוע איטלקית מתנגנת בקולות רמים משולחנות בתי הקפה. על מראות השגרה היום-יומית מתווסף האנושי, סמוי בפתקים הנערמים בתיבות הקבועות לצד דמויות הקדושים חצובות בחומה עתיקה המקיפה מנזר או כנסייה. עדיין ניתן להרגיש כאן חום אנושי פשוט ואת החיים שתיעד בסרטיו ויטוריו דה סיקה.