כיצד מטפלים בנטייה להתקפי זעם

הגורמים לבעיות שליטה בכעסים אצל מבוגרים

חוסר ויסות רגשי וחוסר יכולת לשלוט ברגשות, עשויים להוביל לנטייה להתקפי זעם.

אדם הסובל מרגשי נחיתות וחרדה, ביקורתיות עצמית מוגזמת וחוסר היכולת לאזן רגשות ולשלוט בהם, יתאפיין בתגובות אגרסיביות כלפי העולם. זו התנהגות הרסנית למערכות היחסים בחייו של האדם ויש צעדים שניתן לנקוט על מנת לצאת מן הכרוניקה של כעס ותוקפנות.

לעתים כאשר אנו מרגישים נעלבים ופגועים, אנו נוטים להגיב בצורה רגשית מוגזמת, ולא עניינית. להטיח האשמות ועלבונות שאינם רלוונטיים לקונפליקט, על מנת להירגע ולהרגיש שהחזרנו באותה המטבע, במקום להסביר לצד השני מה בדיוק פגע בנו ומדוע. בזוגיות למשל, התופעה של פורקן כעס באופן תדיר, גורמת לבני הזוג להרגיש לכודים בקשר שאינו מיטיב עימם.

במסגרת יחסי עובד-מעביד, יש מצבים שבהם הממונה נוטה להפעיל כוחנות יתר ולהזכיר לעובד באופן תכוף את טעויות העבר שלו. דינמיקה כזאת במקום העבודה שבו אנו מבלים מחצית מזמננו, לא בריאה וגורמת לשחיקה נפשית, חוסר מוטיבציה כי בכל מקרה "זוכרים רק את הטעויות שלי" וקושי נפשי לתפקד טוב בעבודה.
 

השלכות של חוסר שליטה בכעסים בתוך מערכת יחסים

כאשר יש צד שאינו שולט בכעסיו בתוך מערכת יחסים קרובה, הצד הסופג את התוקפנות חווה דריסה של רצונותיו ודעותיו, פגיעה בביטחון העצמי שלו, ועשוי לפתח רגשי נחיתות. זוהי תגובת שרשרת שאין ממנה מוצא ללא מודעות שני הצדדים לבעיה ורצון אמיתי לשפר את איכות חייהם.

התקף הזעם או התפרצות הכעס הם כמו תרופת הרגעה, אך בדיוק כמו שתרופת הרגעה נותנת מזור לזמן קצוב, ולאורך זמן מביאה להתמכרות ותופעות לוואי, כך גם התקפי הזעם. תגובה מן הסוג הזה ההופכת לדפוס קבוע במערכת היחסים, עתידה לשבש לשני הצדדים את האיזון הרגשי ולהוביל ללחץ נפשי מתמשך ודיכאון.
 

ויסות רגשי למבוגרים וכיצד מטפלים בכעס

ראשית חשוב להבין שזאת לא משימה קלה עבור אדם בוגר לאמץ לעצמו דרך התנהלות שונה ממה שהורגל אליה. ישנם אנשים אשר נוהגים כך במשך שנים. בנוסף, והם מאמינים שההתנהגות הרגזנית היא חלק מהם, והתנהגות שונה זרה להם.

חשוב להבהיר למבוגר עם בעיות שליטה בכעסים, שזו דרך חיים מזיקה לא פחות מעישון סיגריות. אין דבר כזה "חלק טבעי ממני" או "אישיות שלי" כמו שמסיגריות ניתן להיגמל ואיו לראות בהן חלק מן האדם, כך גם נטייה לביטוי מופרז של כעס ועצבים.

בכל גיל ניתן לשנות הרגלים. החרדה מלנסות משהו שאינו מוכר היא אשר מונעת ממרביתנו לגשת לעניין מראש, אבל אם אדם זעפן יחליט שהוא מאמץ לעצמו חודש ללא התפרצויות כעס, יש סיכוי רב שהוא יכיר בשינוי הנפשי אשר חל בו לטובה.

בשינוי התנהגות הכוונה היא לא להפוך לחביב הבריות, שקט ונעים. נכון, לפעמים צריך לכעוס, אבל צריך גם לדעת כיצד עושים זאת בצורה שמבהירה לסביבה את דעתנו, בלי לגלוש מסביב לנקמנות, עלבונות, והטחת האשמות. גם אם הצד השני אשם במשהו, הדגשת יתר של הטעויות שלו בלבד לא תגרום לו "להתחנך" ולהפוך לאדם שאנו מדמיינים לעצמנו. מדובר באדם מבוגר המצפה גם הוא לכבוד והבנה.
 

כוחן של המילים

מילים יכולות להרוס, אך יכולות גם לבנות. כשם שמילים יכולות ליצור רגשי נחיתות, כך מילים טובות, יכולות להביא בחזרה רגשות חיוביים. לכן, אם עד עכשיו אמרנו לבן הזוג או לילד מילים שליליות, עלינו להתחיל להגיד הרבה מילים טובות.
 

פעילות למען אחרים

לפעילות פיזית חיובית- כמו התנדבות, יש כוח עצום לטיפול נפשי. ראשית כל, הפעילות עוזרת להוציא מרץ ואנרגיה. מעבר לכך, המעשה הטוב, מעניק למי שמבצע אותו, תחושה של ערך- שהוא שווה משהו טוב, שהוא עשה משהו טוב. הפעילות יוצרת הסחת דעת מדיכאון, ויכולה להשרות רגשות חיוביים ומרגיעים, המשקמים את המצב הנפשי.
 

האם ישנה טכניקה להירגע ולעדן את התגובה במצבים של כעס ?

מומלץ לאמץ לעצמנו את ארבעת הנקודות הבאות, לשנן אותן, ולחשוב עליהן במצבים של כעס:

1. האם גם מעשים מצידי תרמו למצב שנוצר, אשר עליו אני כועס?

2. אם אבהיר את עמדתי והיא לא תתקבל אצל הצד השני, מה הכי גרוע שיכול לקרות?

3. להבהיר עמדות ואז לשוחח שוב בנושא במועד מאוחר יותר, כאשר שני הצדדים שלווים יותר ולא בלהט הרגע. חשוב לזכור שישנם מצבי דילמה שבהם שני הצדדים נסערים ולהוטים שדעתם תתקבל, אך כעבור זמן מה הדברים נראים אחרת והדעות משתנות.

נכתב עבור יואב ניומן - אתר טיפול טוב