תרגום כתבה בנושא כלכלי

האם כדאי להלוות כסף לבני המעמד הנמוך?

משבר האשראי סיפק סדרה של לקחים קשים לגבי חשיבותם של השירותים הפיננסים.
הלקח  הראשון היה בנוגע לאשראי: התחלנו להבין שלא תמיד יתאפשר לנו להגדיל את האוברדראפט או למחזר את המשכנתא בתנאים טובים.
הלקח השני, כשהמונים צבאו על דלתות בנק Northern Rock על מנת למשוך את חסכונותיהם, היה בנוגע לחסכונות: אין שום חוק ברזל  בתחום הכלכלה המבטיח לאזרח שחסכונותיו בטוחים בבנק במאת האחוזים. בספטמבר האחרון, אלה מאיתנו שעקבו בדאגה אחר החדשות בתחום הכלכלי למדו לקח שלישי, והוא שיטת התשלום עצמה: נהיה מקובל על הדעת שאדם יכתוב שיק והשיק יחזור, לא בגלל שהיו חסרים לו מזומנים, אלא שלבנק היה חסר.

אותם הלקחים נלמדים גם בהקשר אחר, השירותים הפיננסים למעמד הנמוך. בשנות השבעים,מספר חלוצים באמריקה הלטינית ובבנגלדש – והמפורסם שבהם מוחמד יונוס מייסד בנק גראמין  – הוכיחו כמה חשוב לאפשר אשראי למעמד הנמוך, וגילו שאנשי המעמד הנמוך בהחלט יכולים לעמוד בהחזרי ההלוואות. הגילוי המקדים הניב תופעה הולכת ומתפשטת בעולם כולו של הלוואות מיקרו אשראי.

ובאותו רגע בו ניכר כי מערכת הבנקאות היא לא רק מתן משכנתאות בתנאים טובים, מומחים למיקרו אשראי הבינו שמיקרו מימון הוא לא רק הלוואות למעמד הנמוך, אלא גם חסכונות, ביטוחים ושיטות תשלום.

הצרה היא שכשאדם מרוויח 2 דולרים ליום, הוא לא באמת מרוויח 2 דולרים ליום. יום אחד הוא עשוי להשתכר כחמישה דולרים. ובשלושת הימים שלאחר מכן לא יקבל דבר. ההכנסה לא צפויה. וכך גם ההוצאות. מקרי חירום צצים כל הזמן. ובנסיבות כאלה, המוצר הבסיסי ביותר, כמו חשבון חיסכון נגיש, יהיה יקר ערך.

אנו למדים זאת הודות למחקרם החדש של דריל קולינס,  ג'ונתן מרדוק, סטיוארט רוטפורד ואורלנדה רוטוואן, המפורט בספרם החדש "תיקי ההשקעות של המעמד הנמוך". חוקרים אלה עקבו אחר התנהלותם הכלכלית של מעל 250 משפחות בבנגלדש, הודו ודרום אפריקה, ובמיוחד אחר תנועות ההכנסות וההוצאות שלהן במשך שנה. הם גילו שמשפחות בנות המעמד הנמוך משתמשות באופן תדיר במוצרים כלכליים.

למשל, נהג ריקשה בשם חמיד, ואשתו קדג'ה. הזוג מתגורר עם ילדם היחיד בשכונת עוני בדוחה.החוקרים גילו שקדג'ה וחמיד משתמשים במגוון ביזארי של כלים כלכליים. יש להם פוליסת ביטוח חיים קטנה; חמיד מפקיד כסף אצל מעסיקו בריבית בשיעור אפס, בסבלנות אוגר סכום גדול מספיק כדי לשלוח למשפחתו שבכפר לחסכון. קדג'ה מטפלת בענייני הכספים של שתיים משכנותיה, הנשואות לבעלים פזרנים; הזוג לווה כסף מחברים, מבנק המציע מיקרו אשראי, ממעסיקו של חמיד ומבעל מכולת מקומי. קדג'ה אף לקחה הלוואה יקרה כדי לממן את  חסכונותיה: היא קנתה זהב, נכס בו תוכל להשתמש אם חמיד ימות או יתגרש ממנה.

חמיד וקדג'ה חייבים לנהל את מערך ההשקעות שלהם בצורה כזו  סיזיפית על מנת שיוכלו לאזן באופן יומיומי בין ההכנסות וההוצאות שלהם. אם יוכלו לקבל חשבון חיסכון בתנאים טובים הם יפיקו מכך תועלת רבה מאוד.הדרישה לחשבונות כאלה כה גדולה עד כי באזורים מסוימים הבנקים יוכלו ליהנות מעמלת הפיקדון, ולגבות ריבית שלילית של 3 אחוזים בכל חודש.

למרות הכל, ישנה התפתחות בנושא. בפיליפינים ובקניה, שיטת התשלום מושתתת על גבן של חברות הסלולר, הן מחליפות את הבנק ומציעות ניהול פקדונות. זו אמנם התפתחות מבטיחה, אך דורשת טיפול מיומן מצד הרגולטורים. לקח חשוב נוסף הנלמד ממשבר האשראי הוא שקל יותר לדבר על פיקוח הבנקים מאשר לעשות זאת בפועל.