אם פעם בעבר, הדרך היחידה שלך להיות עצמאי היא לפתוח עסק של חנות או מסעדה, בעשור האחרון אנו רואים שינוי אמיתי בתעשיית הפרילנסרים בישראל, וכיום ניתן לומר בגאווה שאין צורך בבוס או בשם של חברה גדולה מעליכם בשביל להיות מתכנת בכיר, צלם מוצלח, כותב איכותי, מעצב גרפי מבוקש ועוד. להפך, נדמה שמקצועות הפרילנס הפכו כמעט להיות מקצועות "בוטיק" ואנשים רבים בוחרים דווקא לעבוד מול אדם פרטי אחד ולא מול חברה. למרות היתרונות המגיעים בבחירה בחברה גדולה (כמו ניסיון, ידע, אמינות) – היתרונות של פרילנסר יחיד שעובד מולך גדולים יותר, מסתבר – השירות האישי, ההקשבה, הזמינות, המחירים הנוחים יותר ועוד.

אם אתם אנשים שמעדיפים חיים חופשיים יותר, אך בו בזמן הרבה יותר מחויבים לעבודה קשה, אנשים שאוהבים את המגע הישיר עם הלקוח, ולא אוהבים להגיע לעבודה בשמונה בבוקר מדי יום, כנראה שתחום הפרילנס מתאים לכם. אם בחרתם בעולם התוכן, דעו שישנו ביקוש רב כיום, במיוחד ככל שהמדיה והדיגיטל הולכים וצומחים כאפיקי פרסום לגיטימיים (היום אפילו יותר מאפיקי פרסום פיזיים מודפסים) ואלפי תכנים חדשים נכתבים מדי יום. יחד עם זאת, כובע התוכן הוא כובע גדול ומכיל בתוכו המון דברים ויתכן שבמקום לכתוב תכנים מקוריים, הנישה שלכם צריכה להיות דווקא עריכה.

 

מה צריך בשביל להיות עורך טוב?

איך תדעו אם אתם יותר מתאימים לעריכה מאשר לכתיבה? זה קל. שאלו את עצמכם, האם אני בנאדם של תמונה גדולה או אדם של פרטים קטנים? האם קל לי יותר לעבוד על משהו כאשר יש לי בסיס, שלד או מסגרת, או שמא קל לי יותר להתחיל עם דף לבן שאינו מגביל אותי? האם חשוב לי ליצור משהו מאפס או שמא אני מעדיף לקחת משהו קיים ולתת לו את הטאצ' שלי? אני בטוחה שההבדל הופך להיות ברור יותר לכם כעת.

שלא תבינו לא נכון – עורכים יכולים לכתוב וכותבים יכולים לערוך, אבל אני מאמינה דווקא בהפרד ומשול בעולם התוכן, מאמינה כי נכון יותר לכל אדם להתמחות ולהתמקצע בתחום שלו עד הסוף, כדי לעשות את העבודה שלו בתחום אחד בצורה הטובה ביותר, במקום להתפזר על עשרות תחומים ולדעת בכל אחד מהם רק קצת.

 

ההבדל בין עריכה לכתיבה

את ההבדל בין עריכה לכתיבה ניתן לראות בשאלות שציינתי קודם לכן. עורכים הם אנשים עם תשומת לב לפרטים, הם יראו פסיק חסר או רווח מיותר עוד לפני שיקראו את המילה, הם יבינו מה משפט כלשהו גורם לקורא להרגיש ואיך ניתן לנסח אותו אחרת בכדי שישדר תחושה שונה לחלוטין, הם ידעו איך להנמיך או להגביה את משלב השפה על מנת שהקורא המיועד יהנה מהתוכן, והם עובדים טוב יותר כאשר יש להם מסגרת בנויה ולא כאשר הם נאלצים להתחיל משהו מאפס. יש אנשים שטוענים שכתיבה היא קשה יותר מעריכה ויש שטוענים שלהפך, אבל האמת היא שזה עניין של כשרון, ולכל אחד יהיה קשה יותר לבצע את מה שאינו הכשרון שלו, את מה שלא מגיע לו טבעי.

 

מה כוללת בתוכה המילה "עריכה"?

אז אחרי שהבהרנו שאתם כנראה נולדתם להיות עורכים – מה באמת צריך לעשות בעבודת עריכה? התשובה בסך הכל די תלויה בלקוח. לפעמים יגיע אליכם טקסט מוכן לחלוטין וכל שתתבקשו הוא לעבור עליו, לעשות הגהה קלילה ולשלוח אותו לדרכו. מנגד, לפעמים תקבלו טקסט בעל 10 שורות, תדרשו להשתמש בהן וליצור 50 שורות חדשות, תוך כדי שאתם משנים לחלוטין את האוריינטציה של הטקסט, את אוצר המילים והשפה (וכן, זה ממש כמו לכתוב מחדש את כל התוכן). עריכה היא עולם גדול ומכילה המון מטלות שונות בתוכה, שלוקחות פרק זמן אחר (מטלות אותן, כמובן, יש לתמחר בצורה שונה זו מזו).

 

אז אם יש תוכן כתוב, למה בעצם צריך לערוך אותו?

הסיבות לעריכה מגיעות ממגוון מניעים שונים. לעיתים תתקלו בטקסט על מוצר כלשהו שנכתב כדי לשווק אותו לספקים וצריך לערוך אותו כדי שיתאים ללקוחות. לעיתים טקסט כלשהו נכתב עבור הורים ועתה צריך לשכתב אותו כדי שיתאים לילדים של אותם הורים. לעיתים טקסט נכתב כאוסף עובדות יבש ויש להפוך אותו לטקסט מכירתי ושיווקי, לעיתים צריך לקחת טקסט כבד ולהקליל אותו ולעיתים יש לקחת טקסט קליל מדי ולהפוך אותו להרבה יותר מרשים. אתם תדרשו לדעת לכתוב במשלב שפה גבוה מאד כמו גם נמוך, תדרשו לטון מקצועי ורציני כמו גם לטון סחבקי שמדבר בגובה העיניים. אז… מה משותף לכל סוגי עבודות העריכה? הקהל. מי שקורא את הטקסט.

 

מי יקרא את זה? – איפיון קהל היעד

איפיון קהל היעד הוא החלק החשוב ביותר בעבודת עריכה וכנראה השאלה הראשונה שיש עליכם לשאול את הלקוח. ותנו לי לתת לכם טיפ מראש, אם הלקוח לא יודע מי קהל היעד, אתם עומדים בפני עבודה קשה שכנראה תחזור שוב ושוב ושוב לתיקונים (וזה נכון תמיד לגבי לקוחות שלא יודעים מה הם רוצים מההתחלה. הם מצפים שאתם תבינו אותם מבלי שהם ידברו, וכשאתם לא מצליחים הם מאוכזבים.). לאחר שאתם יודעים מי קהל היעד, אתם צריכים לחשוב עליו בראשכם לכל אורך תהליך העבודה. נסו לדמיין את הטקסט מבעד לעיניים שלהם, לחשוב מה הכי ידבר אליהם, איך תוכלו באמת להגיע אליהם דרך המילים שלכם ואיך תוכלו לגרום להם, בצורה הטובה ביותר, להבין מה שאתם מנסים לומר, מבעד לטקסט. תמיד תכתבו עבור מישהו אחר, לא עבור עצמכם ובטח לא עבור הלקוח.

 

איך מתמחרים עבודות עריכה?

השאלה הקשה כאן היא כסף. הרבה פעמים הגיעו אליי לקוחות עם טקסטים לא מוצלחים וביקשו שאערוך את הטקסט ואהפוך אותו למשהו טוב יותר. כשציינתי מחיר, הלקוחות התרעמו ולא הבינו למה עריכת טקסט עולה די דומה לכתיבת טקסט חדש. עבורי, באופן אישי, עבודות עריכה יכולות להיות לפעמים אפילו קשות יותר מכתיבת טקסט חדש, משום שהן מאד מגבילות לטקסט הקיים וצריך להצמד אליו ולגרום לו לעבוד, ולכן אני גובה סכום שכמעט משתווה לכתיבה מקורית. אם אתם מוצאים שעריכה קלה לכם הרבה יותר מכתיבת טקסט חדש, חייבו את הלקוח בהתאם. בניגוד לכתיבה מקורית, פחות מתאים לחייב לקוח פר מילה בעבודות עריכה משום שרוב המילים היו קיימות כבר לפני כן, מילים רבות ימחקו ואחרות יחליפו אותן וזו לא שיטת חישוב הוגנת במיוחד. אני ממליצה לחייב לפי שעה או כמחיר פיקס לכל פרויקט, ואז תוכלו להעריך את כמות הזמן שתקח לכם עבודת העריכה, כולל תיקונים פוטנציאלים ולתת הערכת מחיר לפני תחילת העבודה. אגב, אם עוד לא קראתם את זה, כדאי לכם לעבור על המאמר לשיטות התמחור לכותבים פרילנסרים.

חשוב שתזכרו – עבודות עריכה היא לא פחותה לעבודת כתיבה, ולעיתים אפילו הרבה יותר חשובה ממנה. עבודת עריכה נותנת את הגימור הסופי, הבוהק, הנצנוץ, אפקט ה- WOW! לכל טקסט והיא חשובה מאין כמוה. מסיבה זו, יש להעריך את הזמן שעבודה כזו תצריך מכם, ויש כמובן לתמחר בהתאם ובגאווה את הכשרון וההשקעה שלכם.

 

האם בעיניכם קל יותר לערוך או לכתוב? מה האתגרים הגדולים ביותר בעבודת עריכה עבורכם?

 

מעיין מליח, עורכת המשנה של מגזין XPlace, היא כותבת תוכן ממעלה אדומים. מעיין מעבירה את ימיה בכתיבת תוכן שיווקי במגוון נושאים, ומתן ייעוץ לפרילנסרים וכותבים בתחילת דרכם, אבל בעצם הכי אוהבת לכתוב ביקורות מסעדות. היא נהנית לקום לנוף של מדבר יהודה כל בוקר, מאוד אוהבת ספרים, הופעות ומוזיקה, והיא בעיקר לא מאמינה שהיא זוכה להתפרנס מהדבר שהיא הכי אוהבת בעולם – מילים. תוכלו לראות את הפרופיל שלה ב-XPlace כאן.