מזל טוב! החלטתם להיות פרילנסרים ולצאת לדרך עצמאית, מרגשת וגם מעייפת לפעמים. נגמרו הימים של לקום כל בוקר טרוטי עיניים לשעון המעורר המציק, בחירת לבוש שונה, הקשבה לחברי צוות במשרד מקטרים על היום שעבר עליהם אתמול, התמודדות עם בקשות והצקות מכל עבר, נסיעה ארוכה בפקקים הביתה ותלוש משכורת בסוף כל חודש שמרגיש לכם שפשוט לא ממלא את החסר. ברגע שקיבלתם את ההחלטה להיות פרילנסרים פתחתם את עצמכם לעולם חדש של אפשרויות – עולם שבו תוכלו להציג את הכשרון שלכם לראווה, לקבל עליו את התגמול שאתם מרגישים שמגיע לכם, ולעשות את כל זה – בפיג'מה!
מקימים את העסק שלכם
אבל חכו רגע. מלבד הפיג'מה יש עוד המון דברים שאתם צריכים לדאוג להם – האם להיות עוסק פטור או מורשה? קבלות מפנקס נייר או חשבונית דיגיטלית? איך בוחרים רואה חשבון? והאם בכלל צריך הנהלת חשבונות? איך משיגים לקוחות? איך מפרסמים? כמה שעות עבודה להקדיש ביום? האם לעבוד בשבתות ובחגים? האם למשוך משכורת או להכניס את כל הרווחים לחשבון הפרטי? וכמובן, וכנראה שלפני הכל – איך בכלל אתם מתמחרים את העבודה שלכם?
מה זה בעצם תמחור?
התמחור הוא עניין די רציני, אולי הרציני ביותר, עליו תצטרכו להחליט לפני שאתם מתחילים לעבוד. בסך הכל, תרצו או לא תרצו, הכשרון שלכם הוא מוצר, ואתם מוכרים אותו ללקוחות. לא מדובר כאן במצב בו ללקוחות יש בחירה רק בין שתי חברות אוטובוסים, אגד או דן, אלא בשוק מוצף ומלא בעשרות, מאות ואולי אלפים של כותבי תוכן בדיוק כמוכם, אז למה שהלקוחות שלכם ירצו להרים דווקא אתכם מהמדף? התשובה צריכה להיות תמהיל מדויק של כשרון, איכות, ניסיון, ואיך לא? גם מחיר. הרבה פעמים תמצאו את עצמכם בסיטואציה בה אתם נוקבים במחיר מול לקוח וצריכים להתמודד עם שאלות כמו "למה המחיר כל כך יקר?", "מה בדיוק אני מקבל בסכום הזה?", או "איך חישבת את המחיר הזה בדיוק?". אם אתם רוצים לעמוד מאחורי התמחורים שלכם ולמכור את עצמכם גם ללקוח שמהסס לשלם, אתם תצטרכו לדעת בדיוק מה לענות להם על שאלות כאלה.
אז איך באמת מתמחרים פרויקט?
חשוב להבין לפני הכל כי תמחור הוא לא מדע מדויק. אין נוסחה מוגדרת שאומרת כמה לגבות על פוסט בפייסבוק ומה עלות של כתבת יחצנות לעיתון. את החישוב הזה עושה כל פרילנסר בעבור עצמו, אחרי שהוא מכיר את העבודה, מבין אותה ויודע איך לתגמל את עצמו בצורה שתהיה הוגנת, הן כלפיו והן כלפי הלקוח. יחד עם זאת, ישנן כמה שיטות תמחור נפוצות בישראל כיום ומומלץ לבחור אחת מהשיטות הללו, בשביל הנוחות.
איך פרילנסרים מוצלחים מוצאים עבודות כתיבה רווחיות?
שיטות התמחור השונות
כפי שאמרתי, כרגע בתחום הכתיבה (בישראל לפחות), קיימות 4 שיטות תמחור נפוצות:
- תמחור לפי מילה – התמחור נע לרוב בין כמה אגורות לכמה שקלים למילה, לפי מורכבות הפרויקט וכמות המילים. לאחר סיום כתיבת הטקסט, המילים נספרות ומתבצע חישוב מדויק של התשלום.
- תמחור לפי שעה – לפרילנסר יש מחיר קבוע לשעת עבודה ולאחר סיום הפרויקט (או בכל סוף תקופה / שבוע / חודש) הוא מחשב כמה שעות עבד עליו ומעביר תחשיב ללקוח.
- תמחור לפי פרויקט – מדובר במחיר פיקס שנותן הפרילנסר ללקוח טרם תחילת העבודה והוא כולל את כל מה שצריך לעשות במהלך הפרויקט עצמו, לרוב ללא קשר לכמות הזמן הנדרשת לעבודה.
- ריטיינר חודשי – מדובר בסכום קבוע מדי חודש שכולל בתוכו את כל העבודה שיש לבצע באותו החודש, קצת כמו משכורת רגילה לשכירים.
איך עובד תמחור לפי מילה?
תמחור לפי מילה זו כנראה שיטת התמחור הנפוצה ביותר אצל כותבים פרילנסרים כיום. התמחור כולל גם תמחור לפי מילה אחת, וגם תמחור לפי 250 מילים, הסטנדרט הרווח, שהוא המקבילה של עמוד A4 אחד. מדובר בשיטה שהופכת להיות הכי משתלמת בעיקר כשמדובר בפרויקטים פשוטים, קצרים וקלים, או בפרויקטים בהם אתם כבר מכירים את החומר ובקיאים בו לחלוטין כך שכל מה שאתם צריכים לעשות זה רק לכתוב.
החסרון בתמחור כזה: ברגע שמדובר בפרויקט בו אתם צריכים לבצע מחקר ראשוני מעמיק, לשוחח עם לקוח, לראיין אנשים לכתבה, או לבצע כמויות של תיקונים מול הלקוח לאחר מכן, התמחור הזה כבר הופך לא רווחי, משום שהוא כולל בתוכו רק את המילה עצמה ולא את כל המאמץ שהיה כרוך בלהגיע לאותה מילה. אם תתחילו לחשב את כל הזמן הנוסף שלקח לכם ולהכניס אותו לתוך התמחור פר מילה, כנראה שתגיעו לסכומים גבוהים מדי וכאלה שהלקוח ירתע מהם.
השורה התחתונה: תמחור שטוב למתחילים, לכותבי תוכן קידומי (SEO), או לאנשים שכותבים על התחום בו הם מתמחים (לדוגמה, עורך דין שכותב תוכן משפטי).
איך עובד תמחור לפי שעה?
בתמחור לפי שעה תוכלו לעשות את כל מה שלא תוכלו בתמחור פר מילה – להכניס את כל המסביב; שיחות עם הלקוח, הכרות, מחקר, למידת הנושא, ראיונות, תיקונים מול הלקוח ועוד. בתמחור שעתי תוכלו להכניס גם פגישות פנים-מול-פנים, אם הלקוח מבקש כאלה. מדובר בתמחור שעובד מצוין כאשר אתם עובדים מול לקוח חדש ואין לכם מושג איך ההתנהלות מולו תהיה, כמה פעמים הוא יתקשר אליכם, כמה מיילים ישלח וכמה תיקונים יבקש. תמחור זה יעיל גם כשאין לכם מושג מה באמת היקף העבודה, או כאשר אתם עובדים עם לקוחות שאומרים משהו כמו "נתחיל עם הטקסט הראשון ונתקדם הלאה".
החסרון בתמחור כזה: הרבה פעמים לקוחות מזעיפים פנים מול תמחור שעתי וגם מבקשים חישוב מדויק של השעות, עם פירוט של כמה זמן השקעתם בכל חלק. לקוחות נוטים להרגיש שמרמים אותם בתמחור שעתי או שמנפחים מולם את השעות. בנוסף, יש שאומרים שתמחור שעתי מוריד קצת את המוטיבציה שלכם. אם אתם כותבים מהר, ישלמו לכם הרבה פחות ולכן אתם מורחים את הזמן, אולי אפילו מבלי להרגיש, כדי לגבות יותר, מה שבסופו של דבר פועל לרעתכם, כי באותו זמן יכולתם כבר להשיג ואף להתחיל פרויקט חדש.
השורה התחתונה: לא בהכרח מתאים לפרילנסרים טריים, אלא לאנשים שיודעים באמת למלא את שעת העבודה בצורה נכונה ויעילה, ולחשב את השעות בצורה שתתאים ללקוח ולהם בו זמנית.
איך עובד תמחור לפי פרויקט או טקסט?
בתמחור כזה אתם פשוט נותנים ללקוח הצעת מחיר מראש שכבר מחשבת בתוכה את כל המשתנים (פגישות, ראיונות, תיקונים ועוד – במידה ויש כאלה) וכך הוא יודע מראש בדיוק מה יהיה עליו לשלם בסוף העבודה. תמחור פיקס ניתן לתת גם לפני כתיבה מאמר אחד (כך הלקוח יודע שכל טקסט עולה X שקלים והוא יכול לבחור כמה כאלה להזמין) או לפי פרויקט שלם שיכול לכלול בתוכו מגוון רחב של טקסטים מסוגים שונים. קיימים סוגים מסויימים של טקסטים, כמו לדוגמה הודעות לעיתונות וקומוניקטים יחצנים, שיש להם תמיד מבנה זהה ומגובש ורק צריך להזין לתוך אותו מבנה תוכן חדש. במקרים כאלה, מחיר פיקס לסוג התוכן הזה יתאים מאד. קחו בחשבון שבתור פרילנסרים, תמחור זה טוב גם עבורכם משום שהוא גורם לכם להיות יותר מודעים להכנסות ולצפות מראש כיצד יראה חשבון הבנק בסוף החודש.
החסרון בתמחור כזה: לוקח הרבה מאד זמן וניסיון לפרילנסר להסתכל על פרויקט ולדעת מראש בדיוק מה הוא יצריך ממנו. גם לכותבים המנוסים ביותר תמיד צצים דברים בלתי צפוים, נושא חדש שלוקח זמן להבין, לקוח מרגיז ששולח עוד ועוד תיקונים (למרות שאתם הייתם בטוחים שזה היה מושלם כבר בגרסה הראשונה) ועוד. כל הדברים הבלתי צפוים הללו הם דברים שלא תוכלו לחייב עליהם לאחר שכבר נקבתם בהצעת מחיר, וכאלה שיכולים להפוך את הפרויקט כולו לממש לא משתלם.
השורה התחתונה: מחיר פיקס מתאים לכותבים שמכירים את היכולות שלהם, שמכירים מספיק לקוחות כדי לדעת לזהות מראש לקוח בעייתי (ולהכניס את הבעייתיות הזו לתוך התמחור המקורי), שיודעים לחשב את כל המשתנים שנכנסים לתהליך העבודה ולנקוב במחיר עבורם ושיכולים להרשות לעצמם פרויקט אחד לא רווחי, אם נכנסו לתמונה משתנים שהם לא ציפו שגבו מהם הרבה יותר זמן ומשאבים.
איך עובד תשלום בריטיינר חודשי?
ריטיינר חודשי הוא למעשה קצת כמו משכורת. הלקוח משלם לכם מדי חודש סכום מסוים בעבור מטלות אותן הוא רוצה שתבצעו. הוא יכול לתת לכם רשימת מטלות חדשה מדי שבוע, או מדי חודש, או עבודה קבועה שלא משתנה במהלך החודשים (כמו למשל, כתיבת תכנים שוטפת לפרופיל במדיה חברתית כמו פייסבוק או טוויטר). מדובר בשכר חודשי מובטח ומרגיע, כזה שגורם לכם לנשום לרווחה בתחילת כל חודש, והוא מושלם באמת בעבור לקוחות קבועים ושיטתיים (לרוב הם גם יהיו לקוחות עסקיים גדולים) שזקוקים לזרם קבוע של עבודה שאינה משתנה, או לחילופין, כאלה שרוצים לקנות את הזמינות שלכם כדי שתהיו פנויים עבורם בכל רגע נתון.
החסרון בתמחור כזה: שאננות יכולה להיות האויב הכי גדול של הפרילנסר. כאשר נכנס לכם סכום קבוע, אתם קצת מתקשים למצוא את המוטיבציה הדרושה לעבודה, או את הדרייב לנסות ולהשיג לקוחות נוספים. הלקוח לא מציק ולא בא בבקשות אלא סומך עליכם שתבצעו את מה שהוא ביקש בתמורה ל"משכורת" ואתם עלולים לחפף קצת את העבודה, בדיוק בגלל הבטחון שהיא מציעה. בנוסף, ריטיינר חודשי שולל מכם את הזכות לסרב לעבודה של אותו הלקוח. אתם מחויבים לאדם או ארגון נוסף, ולא רק לעצמכם, ונשללת מכם האפשרות לקחת חופשה מתי שתרצו.
השורה התחתונה: ריטיינר יכול להתאים לאלו שמחפשים את היציבות והבטחון הכלכלי, יחד עם זאת חשוב לזכור: ריטיינר עושה קצת פלאשבק לימים בהם הייתם שכירים וצריכים לענות לבוס אחר מלבד עצמכם, ולמעשה – מוציא את אלמנט ה-"פרי" (free) מלהיות פרילנסר.
אז איך מחליטים כיצד לתמחר?
בראש ובראשונה – איך שנוח לכם. אתם צריכים לעבוד בשיטה שמתאימה לכם, נוחה לכם והוגנת עבורכם. אם אתם עוד לא יודעים או מתלבטים, נסו לשבת יום אחד ולחשב את כל מה שאתם עושים במהלך היום – כמה זמן לוקח לכתוב טקסט ממוצע, כמה זמן אתם מקדישים במענה למיילים, כמה זמן מוקדש לחיפוש לקוחות חדשים, כמה זמן אתם מבזבזים על שיחה או התכתבות עם לקוח שבסוף בוחר לא לעבוד אתכם כך שאין מי שמשלם על הזמן הזה. כל הדברים הללו צריכים להכנס לתוך החישוב. בדיוק כמו שבית הקפה גובה מכם לא רק על כוס התה שהזמנתם אלא גם על החשמל, הנדל״ן, הבלאי של הכלים והמשכורות למלצרים – כך גם אתם צריכים להכניס לחישוב שלכם את כל ההוצאות שעסק כמו שלכם מצריך, כולל היכולות, הנסיון, ההשכלה, ועוד.
ואיך מגיעים לסכום מדויק?
כותבים רבים משתמשים בנוסחה באדיבות אתר XPlace:
- חישוב השעות – שבו וחשבו כמה שעות עבודה אתם מעוניינים לעשות בשבוע וכמה תרצו להרוויח עבור כל שעה, או לחילופין, חלקו את ההכנסה החודשית הרצויה לכם לפי מספר שעות רצוי, וכך תדעו כמה תרצו להרוויח לשעה.
- מדדו מילים – אם לדוגמה הבנתם שכדי להגיע למשכורת הרצויה במספר השעות הרצוי תצטרכו להרוויח 70 ₪ לשעה, שבו ומדדו כמה מילים אתם מצליחים לכתוב בשעה וחלקו את הסכום השעתי פר מילים. לדוגמה, אם אתם כותבים 500 מילים בשעה, אז כדי להרוויח 70 ₪ בשעה תצטרכו לגבות 0.14 א' למילה או 35 ₪ ל-250 מילים.
- הוסיפו נספחים למחיר – תוסיפו למחיר בסיסי זה את כל הנתונים שציינו בפסקה הקודמת (הזמן הנוסף שאתם מקדישים לכל טקסט, ללקוחות, למיילים) ותגיעו לסכום מוערך שיתאים למילה או לשעה.
אם החלטתם לתמחר לפי שעה, זה לא אומר שתקחו 70 ₪ לשעה אבל תגבו על 5 שעות (כששעתיים מתוכן הן כתיבה ועוד 3 שעות למחקר, פגישות, טלפונים, וכו׳), אלא פשוט תגבו יותר לכל שעה ותציינו בפני הלקוח רק את השעות בהן באמת עבדתם עבורו. לדוגמא, במקום לגבות 350 שקלים על 5 שעות עבודה, תגבו 175 ₪ על כל 250 מילה. סכום זה יראה הגיוני יותר ללקוח ויאפשר בתוכו את כל המשתנים עליהם תרצו לחייב, מלבד המילה עצמה.
חשוב לזכור – שום דבר לא חקוק בסלע, דרכי תמחור עוברות אבולוציה משל עצמן, עם הזמן, ואתם עוד לומדים להכיר את עצמכם. גם פרילנסרים מנוסים מעלים לרוב את המחירים שלהם ככל שהם צוברים יותר ניסיון וידע. תתחילו בסכום מסוים, תראו איך אתם מרגישים אתו, האם הלקוח מרוצה, האם אתם מרגישים שאתם מקבלים תגמול הולם עבור העבודה והכשרון שלכם, ואם התשובה לשאלות הללו היא "לא" – אז אל תהססו להעלות את המחיר לאט לאט עד שתגיעו לשכר שיושב עליכם בול.
מבין כל שיטות התמחור, במה אתם בחרתם? איך תרצו אתם לתמחר ואיך נראה לכם שהכי לא נכון לתמחר?
מעיין מליח, עורכת המשנה של מגזין XPlace, היא כותבת תוכן ממעלה אדומים. מעיין מעבירה את ימיה בכתיבת תוכן שיווקי במגוון נושאים, ומתן ייעוץ לפרילנסרים וכותבים בתחילת דרכם, אבל בעצם הכי אוהבת לכתוב ביקורות מסעדות. היא נהנית לקום לנוף של מדבר יהודה כל בוקר, מאוד אוהבת ספרים, הופעות ומוזיקה, והיא בעיקר לא מאמינה שהיא זוכה להתפרנס מהדבר שהיא הכי אוהבת בעולם – מילים. תוכלו לראות את הפרופיל שלה ב-XPlace כאן.
כמדומני שהמילים בסוף "אם החלטתם לתמחר לפי שעה" צ"ל "לפי מילה".
אפשר לשאול אותך טל, כמה אתה חושב צריך לקחת על כתיבת פוסט בפייסבוק ? בהנחה שיהיו כ18 כאלה בחודש.
מאמר נהדר. מדובר בשוק מאוד תחרותי שלמרבה הצער יש בו גם כאלה שמתמחרים את שירותיהם בסכומים נמוכים מאוד – בין אם מתוך אי ידיעה של דרכים נכונות לתמחר, חוסר ביטחון עצמי בכישורי הכתיבה או מחשבה ש"עדיף להרוויח מעט מאשר לא להרוויח כלום". הבעיה היא שתמחור נמוך מדי יוצר ציפיות לא ריאליות בקרב לקוחות ולמעשה פוגע בענף כולו – ולכן חשוב להבהיר הן לכותבים והן ללקוחות שיש משמעות למספרים, שמאחורי הצעת מחיר עומד היגיון ממשי, ובדרך כלל הרצון הוא לקבל שכר הוגן ולא לעשות קופה. מי יודע, אולי בזכות המאמר הזה דברים ישתנו לטובה.