בין שלל ההקרבות אותם מגדר הנשים חייבים לעשות, נמצא חוסר שיויון מגדרי בתחום התעסוקה. מי שלא מתפשרת ומחליטה כן ללכת לתפקידים תובעניים, כמובן עושה זאת בגיבוי מלא של בן זוג וסביבה תומכת אבל לרוב מגלה בשלב זה או אחר כי בדרך, איבדה את הקשר על הילדים הכל כך יקרים – זמן שלא ניתן להשיב חזרה.
כשאלוהים גירש את אדם וחווה מגן העדן למעשה נגזר על האדם להרוויח את לחמו בעצמו : "בזעת אפך תוכל לחם".
על האישה גזר אלוהים גזרות אחרות (ולא פחות קשות) ועדיין...
במציאות של היום מרבית הנשים יוצאות לעבוד ותורמות בכלכלת הבית, פשוט כי אין ברירה.
צריך לזכור שנשים עושות כל כך הרבה הקרבות החל מהשלבים הראשונים של ההיריון ועד ליומן האחרון...
אבל ההקרבה הגדולה היא נושא התעסוקה, כמה אימהות מתפשרות על תפקידים נחשקים רק כי מדובר בשעות עבודה ארוכות ובלתי אפשריות כשרוצים לשלב אימהות.
מי שלא מתפשרת ומחליטה כן ללכת לתפקידים תובעניים, כמובן עושה זאת בגיבוי מלא של בן זוג וסביבה תומכת אבל לרוב מגלה בשלב זה או אחר כי בדרך, איבדה את הקשר על הילדים הכל כך יקרים – זמן שלא ניתן להשיב חזרה.
והכי חמור, נושא פערי השכר בין גברים ונשים שקיים פה, גבר ואישה שיעשו את אותו תפקיד בדיוק ויעבדו אותן שעות בדיוק יקבלו שכר אחר לעיתים בפער של 20% ויותר.
כבר מזמן ברור שלנשים יכולות וחוזקות לא פחות מהגברים (ולעתים אף יותר( ועדיין מאוד לא פשוט לפרוץ את החומה.
אני מקווה כי בעתיד הקרוב ישכילו להבין זאת, לרווחתן של הנשים בעיקר ולא פחות לרווחתם של בתי האב בארץ.
והרי ידוע שכשאשה מאושרת כל הבית מאושר.