מה בעצם מבקש סופר מן העורך שלו? אילו סגולות מיוחדות של העורך, לצד הקשב והרגישות, יעניקו למחבר את מה שהוא זקוק לו? בעיקר שתיים: קפדנות ויצירתיות. ראשית, על העורך לנכש חזרות, לעשב "טיקים" לשוניים, להדגיש ולבאר את טענות הכותב ולמנוע שיבושי לשון. לשם כל אלה נחוצות קפדנות ואחריות, והתמסרות גדולה לטקסט, אפילו עד כדי נכונות לערוך תחקירים קטנים כדי לבדוק עובדות רלוונטיות. אבל הספר ייצא נשכר אם עריכתו תהא לא רק מתקנת אלא גם יצירתית, ברוחו ולפי דרכו של המחבר. בעיקר בכך, ניכרת ידו של עורך טוב ומקצועי.
יש הסבורים כי מטרתו העיקרית של העורך היא הגבהת המשלב. ואולם לא כל טקסט נועד להיכתב במשלב גבוה. לעתים המוען מערב משלבים ומשתמש למשל בסלנג כדי ליצור הומור. לעיתים השימוש בסלנג מבליט את המסר ויוצר אפקט ריגושי. עורך הנתקל בביטוי מן הסלנג צריך לבדוק אם השימוש בסלנג הוא מכוון, אם הוא מתאים לאופי הטקסט, אם הוא משמש אמצעי רטורי, ואם הוא משרת את מטרת הכותב. לעתים גם שיבושי לשון יכולים להיות מכוונים. במקרה של ספק – יתייעץ העורך עם הכותב ויברר מה מטרתו, כדי לשמור על רוח הטקסט וסגנונו הייחודי של הכותב.