חשיבות ההדמיה התלת ממדית

הדמיות ממוחשבות,ככלל, נותנות הדגמה מצוינת לגבי תהליך הייצור בכלל ולא רק ככלי תכנוני אדריכלי. בשטח האמנות, כדגם תלת ממדי, הממחיש את החומר ממנו עשוי המוצר/היצירה, אפשר לעבוד על מודיפיקציה של הדגם הממוחשב ולא על מודל פיזי, ביתר קלות ומהירות. אפשר להדמות אותו עם צלליתו וצילו בסביבה בה יוצב, אם זה פסל סביבתי לדוגמה, ע"י השתלתו בתמונה מוכנה מראש של אותה סביבה. אפשר לראות על דגמים מסוימים, בעלי דרגת מורכבות די משמעותית, איך השמש תטיל את צילה לאורך היום, עם שינוי בצבעה. אפשר להשתמש בחמרים שונים ולראות איך הפרויקט הכללי מושפע מזה, במערכת הגומלין עם הסביבה. החלפת חמרים בהדמיה במחשב אורכת שניות ואין כאן אפילו יכולת להשוות להחלפת חומר בממד הפיזי. אפשר בקלות לקחת את הדגם הסופי של האובייקט התלת ממדי ולהכין ממנו היטלים לשלושה כיוונים ולהכין תכניות ביצוע בקנה מידה ריאלי. בענף הצורפות אפשר לתכנן תכשיטים, צורפות ואבני – חן, יהלומים וכו' בדיוק מדהים, "לסובב ולגלגל אותו" על המסך, לראות כל מבט וכל פינה נסתרת, להחליף חמרים וצבעים הן המתכת והן ה"זכוכית", להדמות סגנונות ליטוש שונים ועוד. אפשר להאיר עליהם בתאורות שונות ובצבעים שונים להשגת ניראות מיטבית בכל מצב. בענף הרכב, למשל, אין לתאר ייצור אבטיפוס מכונית חדשה בלי concept car שהיא הסקיצה הראשונית של העיצוב החדש. לפי זה בונים את האבטיפוס קודם כתלת ממד במחשב ואח"כ בניה פיזית. ולא רק מכוניות אלא עיצוב המוצר, עיצוב תעשייתי ועוד. בענף הרפואה משמשות הדמיות כאיור פוטוריאליסטי של אברי אנטומיה ופתולוגיה, או להסבר על תהליכים בשטח הרפואה והפרמצבטיקה. ההדמיות כאן מקילות הן על הסטודנטים לרפואה והן על הרופאים הבכירים. אלו היו דוגמאות אחדות מקצה המזלג של השימושים הרבים אשר הדמיות יכולות בקלות ובמהירות למלא תפקיד וירטואלי לדבר ה"אמיתי". וכמובן בעלות נמוכה ללא שעור מאשר אילו בוצע ניסיון בדבר האמיתי. לסיכום הדוגמאות – עלות, קלות, מהירות. כותב שורות אלה בא מעולם האדריכלות. ההדמיות הן כולן ארכיטקטוניות, של בנינים, רחובות, שכונות, רבעים, ערים. זה במאקרו. במיקרו זה אדריכלות פנים. מחדר בודד עד המאפרה שעל השולחן. כאן יש הרבה יותר פריטים לתיאור. תאורת פנים מורכבת לעומת תאורת חוץ שהיא השמש בלבד. השתקפויות והשתברויות ומתן תשומת לב מרובה לפרטים קטנים כפרנזים של שטיח או רוזטה סביב ידית דלת, שהיא בעלת 2 ברגים. והכל פוטוריאליסטי. אחת המעלות של הדמיה היא הדמיה המתארת את מהלך השמש במשך היום מזריחה עד שקיעה. ההדמיה סוקרת את הצל המוכל ואת הצל המוטל ע"י המבנה ועל עצמו לאורך שעות האור, בהתאם למיקום גיאוגרפי, שעה ביום, עונת השנה והעמדת הבנין ביחס לצפון. כך אפשר לדעת אילו פתחים בבנין מקבלים אור שמש, מתי ולכמה זמן, ואילו חלונות כלל לא מקבלים אור. בהתאם לכך יוצרים מגיני שמש על חלונות מסוימים שלא מעונינים באור שמש ישיר עליהם. יודעים כמה להבליט אותם החוצה וכמה מעלות הם יהיו מוטים.