כמגוייסים טריים לצבא התוכן, אתם כנראה מוצאים את עצמכם מעט מבולבלים. בין אם באתם מרקע של לימודי כתיבה או קופירייטינג ובין אם איכשהו התגלגלתם לתחום רק בזכות הכשרון שלכם, אתם עדיין תעמדו לא מעט פעמים מול ביטויים ומונחים שאין לכם מושג מה משמעותם, מה עומד מאחוריהם, ומה באמת עבודות כתיבה מצריכות מכם. המטרה שלי היא לנסות וליצור לכם מעט סדר בעולם התוכן הגדול (והלא-כזה-מפחיד, כמו שאולי נדמה לכם) על מנת שתוכל להבין אילו סוגי תוכן בכלל מתחשק לכם לכתוב, במה אתם הכי טובים, וגם איך הכי קל להתפרנס! אז מה הכי ״סקסי״ כרגע בעולם התוכן, ומה קורה בו?

 

לפני הכל, כמה מילים על פרנסה מכתיבה

אז אם כבר הזכרתי פרנסה, חשוב לי להבהיר משהו בתור התחלה. ניתן אולי לחשוב כי עבודה בה משלמים לכם 100 שקלים ל-250 מילה, תהיה טובה יותר מעבודה בה משלמים לכם 50 שקלים ל-250 מילה (אל תתייחסו לסכומים המדויקים, זו רק דוגמא, ניתן להרוויח הרבה יותר וגם הרבה פחות). על פני השטח זה נראה נכון, אבל ברגע שקוראים את הפרטים הקטנים מבינים את המכשול. העבודה הרווחית יותר (על הנייר) תצריך מכם חשיבה, יצירתיות, מחקר וזמן רב, בעוד שהעבודה הפחות רווחית תגזול מכם חצי שעה של עבודה, פחות או יותר (בהתאם לקצב הכתיבה שלכם), ללא צורך במחקר או קריאה. במקרה כזה, יש שיאמרו שאולי עדיף לקחת דווקא את העבודה שמשלמת פחות פר מילה, פשוט כי היא תקח לכם פחות זמן, מה שיאפשר לכם לעשות יותר ויותר כאלה, ובסופו של דבר, אולי אפילו לראות רווחים גדולים יותר בסוף החודש…?

אז איך אפשר להבדיל בין הסוגים השונים של עבודות הכתיבה? איך לומדים מה משתלם יותר באופן כללי, ומה הכי נכון עבורנו? איך ניתן לנצל את היכולות שלנו (מלבד כשרון הכתיבה) בכדי להגיע לפרנסה טובה ויציבה בסוף החודש? נתחיל בלעשות סדר בין כל סוגי העבודות הקיימים, להבין מה יותר משתלם, ואיך באמת מתפרנסים מכתיבה!

נדמה כי ככל שכותבים פחות מילים, כך מקבלים תשלום יותר גבוה.

  1. העבודה הזריזה – כתיבת תוכן לקידום

בתור מתחילים בעולם התוכן אתם תשמעו הרבה את המונח "כתיבה ל-SEO", או "כתיבה לקידום". אל תבהלו, זה בסך הכל אומר שאתם כותבים תוכן שכל המטרה שלו היא לקדם את האתר בו התוכן נמצא, גבוה יותר במנועי החיפוש. המונח SEO (Search Engine Optimization) מדבר על כל פעולה שניתן לבצע כדי להתאים אתר לדרישות של מנועי החיפוש, כאשר חלק גדול מזה הוא לכתוב תוכן שיקלע למה שאנשים מחפשים בגוגל. לדוגמא, אם לבעל עסק יש אתר לתיקון ומכירת תריסים, הוא יבקש מכם (ליתר דיוק, מקדם האתרים אתו הוא עובד יבקש מכם) לכתוב תוכן שסובב כולו סביב הביטוי שאנשים מחפשים הכי הרבה בגוגל, לדוגמא "טכנאי תריסים בתל אביב". בנוסף תתבקשו לשבץ את ביטוי המפתח מספר פעמים, לפי כלל הנקרא "צפיפות מילות מפתח אופטימלית" (לרוב מילות המפתח יהוו בין 2% ל-5% מהמאמר). מדובר בתוכן קל ומהיר, שלא צריך להיות איכותי ולא מעניין במיוחד, כי בינינו, לא הרבה אנשים באמת יקראו אותו. הוא למעשה נועד רק כדי לחבר בין לקוח פוטנציאלי לבין השירות או המוצר אותו הוא מחפש. מטרתו היא לא להסביר על השירות, לתאר את המוצר או לשכנע את הלקוח לקנות – רק לבצע קשר ראשוני.

השורה התחתונה – אפשר לכתוב שניים או אפילו שלושה כאלה בשעת עבודה. אם אתם יודעים לחשוב ולהקליד מהר, זו העבודה המתאימה עבורכם. התשלום פר טקסט לא גבוה, אבל כשעושים כאלה בקצב, סוגרים חודש עם סכום נאה.

  1. העבודה התבניתית – כתיבת תוכן לאתר אינטרנט

כתיבה לאתרי אינטרנט כנראה תתפוס את רוב זמנכם בתור כותבי תוכן. מדי יום מוקמים עשרות אתרים חדשים לעסקים, חברות, מוצרים ושירותים, ואתם אלה שצריכים למלא אותם בתוכן עבור הלקוח המעוניין. התוכן אותו תכתבו לאתר אינטרנט יכיל לרוב טקסט לדף הבית, פרופיל חברה או תוכן "אודות" על בית העסק, הסברים על המוצר או השירות ודרכים ליצירת קשר. יהיו אתרים שיצריכו כתיבה של 4 עמודים, ויהיו אתרים של עשרות עמודים (עמוד נפרד לכל מוצר, שירות או קטגוריה). העבודה גדלה כשמדובר באתרי קטלוג (חנויות און ליין, Ecommerce) בהם צריך לכתוב תיאור מוצר למאות ואלפי מוצרים שונים.

השורה התחתונה – עבודה זו מתאימה לאנשים שנהנים משיווק, שיודעים להשתמש במילות תואר בצורה נכונה, לתת דגש למה שחשוב, לכתוב את מה שהלקוח הפוטנציאלי הכי ירצה לקרוא. תוכן כזה זקוק לכותבים שיודעים למצוא את הפאנץ' הנכון בכל שירות או מוצר, ויודעים איך לזהות קהל יעד ולדבר אליו. התשלום גבוה יותר מכתיבה לקידום, לעיתים פי 3 או פי 4, אך גם זמן העבודה מתארך משמעותית. פרויקט כזה יתאים לכם אם אתם לא כותבים מהר, ומעדיפים לכתוב יותר איכות מאשר כמות.

כמעט תמיד יהיה הרבה יותר קשה לכתוב 10 מילים מאשר 100. בתור כותבים אנחנו רגילים שניתנת לנו הבמה לדבר כאוות נפשנו, וכאן עלינו לעצור את שטף הכתיבה ולהגיע ישירות אל הפואנטה. מסובך? כן. משתלם? מאד.

  1. העבודה היצירתית – כתיבת תוכן שיווקי אחר

מלבד תוכן לאתרי אינטרנט, הרשת מלאה בתכנים שיווקיים – מודעות, ניוזלטרים, דפי נחיתה, בלוגים, כתבות מגזין ועוד. בנוסף, למרות שכבר התרגלנו לקרוא ישירות מהמחשב או הסלולרי, גם הטקסטים המודפסים עוד קיימים ונדרשת כתיבת תוכן גם למודעות בעיתון, עלונים שמחולקים לצרכן ועוד. המכנה המשותף לכל סוגי התוכן שציינתי הוא שרובם יצריכו כשרון שלא לכל כותבי התוכן יש – היכולת להעביר הרבה מידע חשוב במעט מילים. בתכנים מהסוג הזה יש לקחת את כל המידע שנתן הלקוח, כל המידע שקיים באינטרנט וכל המחקר שעשיתם ולתמצת לכדי 20 מילים, 50 מילים, לעיתים אפילו לכדי כותרת אחת של 5 עד 10 מילים. אם עוד לא התנסיתם בכך, אתם חייבים להאמין לי – כמעט תמיד יהיה הרבה יותר קשה לכתוב 10 מילים מאשר 100. בתור כותבים אנחנו רגילים שניתנת לנו הבמה לדבר כאוות נפשנו, וכאן עלינו לעצור את שטף הכתיבה ולהגיע ישירות אל הפואנטה. מסובך? כן. משתלם? מאד.

השורה התחתונה – נדמה כי ככל שכותבים פחות מילים, כך מקבלים תשלום יותר גבוה. הסכומים הגבוהים בתחום נמצאים דווקא כאן, ואתם תגלו שגם את הזמן הרב ביותר אתם תשקיעו דווקא על הדברים "הקטנים" הללו. אתם צריכים המון ריכוז, המון יצירתיות, המון דימיון ומחשבה, וגם חשוב מאד שיהיה לכם לקוח קומוניקטיבי שנותן לכם את כל המידע לו אתם זקוקים כדי לקלוע לתוכן מושלם. אם יש בכם את הסבלנות והיצירתיות הזו – סוג העבודה הזה הוא לגמרי בשבילכם.

  1. העבודה של copy / paste – הזנת תוכן

קצת קשה לי להכניס את העבודה הזו תחת הכותרת "כתיבה", אבל כפי שכנראה כבר הבנתם, גם אם אתם רק בתחילת דרככם בתחום, הלקוחות שלכם ינסו לשכנע אתכם לעשות הרבה יותר מכתיבה, והרבה פעמים זה יכלול גם הזנת תוכן. אין דבר רע בלהזין תוכן, זה פשוט, איך לומר, משעמם מאד! כל מה שאתם צריכים לעשות זה לקחת תוכן (שאתם כתבתם במקרה הטוב, או של מישהו אחר במקרה הרע) ולסדר אותו יפה בתוך מערכת כלשהי (המערכת הנפוצה היום היא WordPress, אבל זה עניין של טרנדים חולפים). לעיתים יבקשו מכם גם להתאים תמונות לתוכן, לערוך את התוכן הקיים או לקטלג אותו בצורה מסויימת בתוך האתר. כאמור, כתיבה ממשית אין כאן, אבל פרנסה קלה יש.

השורה התחתונה – מתאים לאנשים שמחפשים לתת לראש קצת שקט ולעבוד באופן אוטומטי. אין חשיבה בעבודה כזאת, רק פעולות טכניות, כאלה שאחרי שלמדת אותן, כבר זורמות לך באופן טבעי ומהיר. זו הזדמנות טובה להאזין למוזיקה האהובה עליכם תוך כדי עבודה כדי להעשיר את השעות המונוטוניות, ואם אתם ממש טובים בריבוי משימות, אפילו תוכלו לשלב עבודה נוספת תוך כדי, כמו אבטחה או שמירה לילית במקומות שקטים. התשלום הוא בדרך כלל לפי כמות התוכן שהזנתם או מספר השעות שעבדתם על הזנת התוכן, והוא ישתנה בהתאם לדרישות (האם נדרשת עריכה, עיצוב או קטלוג התוכן וכדומה). התשלום הוא לא גבוה, לעיתים יהיה נמוך יותר אפילו מהתשלום על תוכן למטרות קידום, אבל העבודה מתבצעת מהר ובקלות, לכן בסופו של דבר משתלמת.

  1. העבודה עם הפלפל – ניהול מדיה חברתית

הדבר היחיד שיכול קצת לצער, זה שבתור מנהלי העמוד לא תוכלו בעצמכם להכנס לתחרות ולזכות בפרסים השווים שמחלקים

עבודת ניהול מדיה חברתית היא האחות הצעירה של כל העבודות שציינו כאן. בעוד שהתוכן באינטרנט קיים כבר שנים רבות, המדיה החברתית, בראשיתה רשת "פייסבוק", בקושי חוגגת עשור בעולם, ורק כמה שנים בודדות בישראל. יתרה מזאת, הפרסום במדיה הזו (כולל פרופילים עסקיים, יצירת דפים וקבוצות לחברות ועסקים, מודעות ממומנות ועוד) נמצא עוד בחיתוליו, מתהפך ומשתנה מדי חודש, ולעיתים אפילו מדי שבוע. בהתאם לכך, ניהול מדיה חברתית זו המשרה הכי זמינה כרגע בתחום התוכן. יותר ויותר עצמאים ובעלי עסקים פותחים עמודי פייסבוק לעסק שלהם ומחפשים אדם שינהל להם את התכנים במדיה, יפרסם סטטוסים משעשעים, אינפורמטיביים או חשובים מדי יום, יענה לשאלות הגולשים, יתכנן תחרויות והזדמנויות לחשוף את בית העסק ליותר ויותר לקוחות ועוד. הדבר היחיד שיכול קצת לצער, זה שבתור מנהלי העמוד לא תוכלו בעצמכם להכנס לתחרות ולזכות בפרסים השווים שמחלקים, ומשום מה הלקוחות בדרך כלל לא רוצים לתת לכם להתנסות במוצרים רק כי אתם מנהלים להם את עמוד הפייסבוק. (לפחות כך קרה אצלי.) תודו שזה לא הוגן!

השורה התחתונה – ניהול מדיה חברתית (בין בפייסבוק, בטוויטר, בלינקדאין, באינסטגרם, סנאפצ'אט ועוד) לרוב אינו מסתכם בכתיבת תוכן. עליכם להיות מעורים ומעודכנים בכל מה שחדש, טרנדי ומגניב, עליכם להיות יצירתיים מאד, בעלי דרייב ותשוקה לעולם האינטרנט בכלל והרשתות החברתיות בפרט, עליכם להיות מהירים וחדשניים, וגם מלאי סבלנות לתלונות של לקוחות ושאלות שחוזרות על עצמן בעמוד העסקי. בקיצור – זו עבודה שמתאימה בעיקר לאנשים שנכנסים לפייסבוק מהמיטה עוד לפני שפתחו עיניים, חיות מדיה שחיים ונושמים רשתות חברתיות.

אין הרבה דברים יותר מהנים בעולם הזה מלקבל דברים בחינם. דבר אחד שמצליח להתעלות על זה הוא לקבל דברים בחינם תוך כדי שמשלמים לכם כדי לסקור אותם.

  1. העבודה שכולם מקנאים בה – כתיבת ביקורות וסקירות

אין הרבה דברים יותר מהנים בעולם הזה מלקבל דברים בחינם. דבר אחד שמצליח להתעלות על זה הוא לקבל דברים בחינם תוך כדי שמשלמים לכם כדי לסקור אותם. עולם הסיקורים הוא עולם יחסית אקסקלוסיבי ולא קל להתקבל אליו, אבל ברגע שאתם בפנים – העבודה היא הנאה צרופה. ביקורות מסעדות עם ארוחות גורמה מפוארות ללא עלות, ביקורת תיירות עם נסיעות ליעדים אקזוטיים בעולם על חשבון הברון, סקירת מוצרים כאשר כל גאדג'ט חדש של אפל מופיע על סף דלתכם לסקירה עוד לפני שהוא בכלל יצא לשוק – אין להכחיש, זה הדובדבן על קצפת עולם התוכן. החסרון בעבודה הזו הוא שלרוב אתם תתמקדו רק בתחום אחד של סקירות, התחום אליו יש לכם זיקה מיוחדת וידע, ומהעבודה הזו בלבד קשה להתפרנס. מעטים האנשים שחיים אך ורק מסקירה אחת לשנייה, לכן יש להתייחס לעבודה הזו כצ'ופר מהנה בדרך ולא כקריירה משמעותית. מניסיון בעבודה הזו אני חייבת לומר שהצד הפחות נחמד שלה הוא שיש הרבה מסעדות שאני לא מעזה להכנס אליהן היום אחרי שכתבתי ביקורת לא מחמיאה במיוחד, אז אם בוחרים בעבודה כזאת, תהיו מוכנים לכתוב גם ביקורות שליליות. לא לבעלי לב רגיש.

השורה התחתונה – כנראה שלא תתקבלו לעבודות כאלה בתור כותבי תוכן טריים ומתחילים, אבל אם תשקיעו מאמץ, תבנו תיק עבודות מרשים ותכירו עוד ועוד אנשים בתעשייה – יש סיכוי שתצליחו להגיע לשם. קחו בחשבון שמדובר בסוג עבודה שמתאים לאנשים מאד דקדקניים, אנשים שנהנים מהחיים הטובים ויודעים לשים לב לכל פרט ופרט ולדרג את איכותו. בנוסף, ואולי חשוב מכל, עליכם להיות בעלי זיקה לנושא אותו אתם מסקרים. ביקורת מסעדות שנכתבה על ידי אדם שלא מבדיל בין רוטב ברנייז לרוטב הולנדייז או בין עוגת ג'נואז לעוגת דקואז, ביקורת מכשירים סלולריים שנכתבה על ידי אדם שלא יודע איזו גרסה של אנדרואיד יש לו במכשיר, או ביקורת תיירות שנכתבה על ידי אדם שלא צבר כמה אלפי נקודות במועדון "הנוסע המתמיד" של אל-על – בינינו, מי ירצה לקרוא את זה?…

ביקורת מסעדות שנכתבה על ידי אדם שלא מבדיל בין רוטב ברנייז לרוטב הולנדייז או בין עוגת ג'נואז לעוגת דקואז, – בינינו, מי ירצה לקרוא את זה?…

  1. העבודה שמצריכה דיוק – עבודת תרגום

בפני כל כותב תוכן שדובר שפה נוספת מלבד עברית, נפתח עולם שלם נוסף של אפשרויות פרנסה – עולם התרגום. על פני השטח, נראה כי עבודת תרגום היא קלה מאד. לוקחים תוכן שכבר קיים ופשוט ממירים אותו לשפה אחרת. מי שהתנסה בתרגום בעברו יודע לומר שאין כך הדבר, ופעמים רבות עבודת התרגום היא קשה הרבה יותר מעבודת הכתיבה מאפס. כל שפה מגיעה עם אוצר מילים נרחב שלא בהכרח חופף לאוצר מילים בשפה אחרת (לדוגמה, נסו למצוא לי תרגום באנגלית למילים בעברית "חבל על הזמן״, ״לחפור״, "לפרגן", ״להשתולל״, או ״סתם״… הוא לא קיים), ולעיתים המתרגמים מוצאים את עצמם כותבים משפט שלם בשפה כלשהי רק כדי להחליף מילה אחת קטנה בשפת המקור, לה אין מקבילה. מלבד אוצר המילים, יש להתאים את התוכן לקהל היעד שקורא אותו (מניסיון דעו שהשפה בה מדברים אל אמריקאים שונה לחלוטין מהשפה בה מדברים אל קהל יעד בריטי, ובוודאי אל קהל ישראלי).

השורה התחתונה – מדובר בעבודה שתתאים לאנשים בעלי כמה שפות אם, המקפידים על דיוק מוחלט, כותבים אשר דוברים את שתי השפות (שפת המקור ושפת התרגום) על בוריין, וכמובן המצוידים בכל הכישורים הבסיסיים שיש לכותבי תוכן – יכולת עריכת טקסט, חלוקה נכונה של הטקסט, יצירתיות, ידע שיווקי ועוד. למרות הכל, תרגום מוצלח הוא תוצר שלקוחות מוכנים לשלם עליו סכומים יפים מאד, לכן מתרגם טוב ואחראי יכול בהחלט להתפרנס מעבודת התרגום, בצורה מכובדת מאד.

כל שנה, לקראת סוף השנה האקדמית, ניתן לראות הצעות עבודה צצות כפטריות אחרי הגשם, כולן מחפשות כותבי תוכן בעל רקע אקדמי לכתוב סמינריונים ועבודות לסטודנטים.

  1. העבודה בה האתיקה משחקת תפקיד – כתיבת סמינריונים ועבודות אקדמאיות

כל שנה, לקראת סוף השנה האקדמית, ניתן לראות הצעות עבודה צצות כפטריות אחרי הגשם, כולן מחפשות כותבי תוכן בעל רקע אקדמי לכתוב סמינריונים ועבודות לסטודנטים. זו איננה תופעה מפליאה; אין שום סיבה להניח שרק כי אדם בוחר להיות סטודנט, הוא גם יודע לכתוב עבודה, וסטודנטים רבים בוחרים להעביר את המטלה המורכבת הזו אל מישהו שיוכל לבצע אותה בצורה טובה יותר. הבחירה של הסטודנטים מתבצעת לרוב משתי סיבות – רצון בציון גבוה ומחסור בזמן, שני דברים שגורמים להם לשלם מאות ולעיתים אלפי שקלים על עבודה אחת. בתור כותבי תוכן, אנו ניצבים מול דילמה אתית בלקיחת עבודה כזו. אנו מבצעים בעבור סטודנט את המטלה שנועדה להכשיר אותו, המטלה שתהיה חלק מקבלת התואר שלו והמטלה עליה, נרצה או לא נרצה, יתנוסס שמו של הסטודנט למרות שאנו אלה שכתבנו אותה. קונפליקט מוסרי? ללא ספק.

השורה התחתונה – כמו רוב הדברים בחיים, גם כאן אנו מגלים שרווח גדול בדרך כלל כולל בתוכו הקרבה כלשהי. אם בתור כותבים תחליטו לבצע את ההקרבה המוסרית הזו, אין ספק שהתגמול הכלכלי יהיה משתלם מאד. יחד עם זאת, יש לקחת בחשבון כי מדובר בעבודה סיזיפית וקשה, עבודה המצריכה שעות רבות של קריאת חומרי רקע עוד לפני שכתבתם אפילו מילה אחת על הדף, ועבודה אליה בדרך כלל יתקבלו רק כותבים בעלי תואר זהה לנושא המבוקש.

 

לאלו מהעבודות המפורטות כאן אתם הכי מתחברים? מה אתם הכי אוהבים לכתוב ואיזה תוכן לא תסכימו לכתוב לעולם גם בעבור סכום כסף נכבד?

 

מעיין מליח, עורכת המשנה של מגזין XPlace, היא כותבת תוכן ממעלה אדומים. מעיין מעבירה את ימיה בכתיבת תוכן שיווקי במגוון נושאים, ומתן ייעוץ לפרילנסרים וכותבים בתחילת דרכם, אבל בעצם הכי אוהבת לכתוב ביקורות מסעדות. היא נהנית לקום לנוף של מדבר יהודה כל בוקר, מאוד אוהבת ספרים, הופעות ומוזיקה, והיא בעיקר לא מאמינה שהיא זוכה להתפרנס מהדבר שהיא הכי אוהבת בעולם – מילים. תוכלו לראות את הפרופיל שלה ב-XPlace כאן.