אבי בניהו, דובר צה"ל לשעבר, פותח הכול

On 23 Sept., 2021

אבי בניהו בראיון על עתיד התקשורת והפוליטיקה הישראלית הסבוכה. ואף מספק מידע על מסר לישראל, שהגיע כבר לפני עשור מוושינגטון: "אל תבנה עלינו למלחמה באירן"

אבי בניהו, דובר צה"ל לשעבר, פותח הכול

קיבלתי משימה – הריאיון העיתונאי הראשון שלי. ישבתי וחשבתי את מי לראיין, ואז עלתה מולי דמותו. האיש המרשים הזה, עם יכולת הניסוח האדירה, המילים הנוקבות, שיורה מילים בקצב אוטומטי – הסכים להיפגש לריאיון, וזו הייתה חוויה ייחודית ומעניינת. דובר צה"ל לשעבר ובעל חברה ליעוץ וניהול משברים – תא"ל (במיל') אבי בניהו, פותח את הכול.

כבן של איש צבא לשעבר, כשנכנסתי למשרדיו של בניהו, נזכרתי במראות של ילדות נשכחת. המשרד של אבי תמיד היה מצוחצח, נקי, כלל ספרייה ושולחן מעץ בהיר, מגנים, פסלים וסמלי המדינה – כך גם משרדיו של בניהו. ברגע שנכנסים למשרד, מבינים שמדובר פה באיש צבא. בספרייה אפשר לראות את ספרו של יועז הנדל, המפכ"ל משה קראדי, "הנאומים ששינו את העולם", ועוד ספרים רבים וטובים, המלמדים על אישיותו של בניהו.

כשאני עיתונאי בהתהוות, ובניהו הוא איש תקשורת ותיק, היה לי חשוב לדעת מה הוא חושב על העיתונות ועתידה. היום ניתן לראות מגמה ברורה שבה הציבור, וגם הפוליטיקאים, מבקרים את התקשורת ואף תוקפים אותה.

'התקשורת הייתה תמיד ועכשיו הופכת יותר למושא לביקורת. התקשורת מוצאת את עצמה בפעם הראשונה בעשור האחרון, מותקפת בעיקר ע"י פוליטיקאים ברשתות החברתיות, אבל גם ע"י הציבור שמסכים, או לא מסכים. לכן גם התקשורת היום היא יעד לביקורת. היא לא רק מבקרת, היא גם מבוקרת, וזה בסדר גמור'.

בכל בית בישראל אנחנו שמים לב, שהתקשורת נהייתה תקשורת מעורבת ולא תקשורת מדווחת: "אני חושב שמי שהייתה הראשונה בזה, זו דווקא שלי יחימוביץ', שאמרה: 'כן, אני מובילה אג'נדה חברתית נגד הטייקונים ובעלי ההון ובעד הציבור'. ואחרי זה היא וכרמלה מנשה אמרו: 'אנחנו לא עיתונאיות שמדווחות, יש לנו אג'נדה. האג'נדה שלנו היא לפעול להוצאת צה"ל מלבנון'. זה היה דבר חדש. מה ז"א אתן פועלות להוציא? אתן עיתונאיות. תדווחו מה היה שם, מי אתן בכלל? ואז הן אמרו 'לא! אנחנו חושבות שאנחנו צריכות להיות פה לציבור ולחיילים, לזעזע את הממשלה והציבור, ולהביא ליציאת צה"ל מלבנון, כי לדעתנו צה"ל מדשדש בבוץ יותר מידי'. עיתונאים אחרים לקחו את זה לכיוון פוליטי: בעד ביבי ונגד ביבי. עמית סגל אומר: 'אני עיתונאי ימני' – זה לא היה בעבר".

בהקשר של עיתונות מעורבת פוליטית, בניהו מפנה אצבע מאשימה: "אני חושב שבנימין נתניהו הצליח להשחית אותנו עד כדי כך, שגם העיתונות נחלקת לכן ביבי לא ביבי, וזו שערורייה בעיני". הוא ממשיך ואומר, שאפשר להיות ימני או שמאלי. גם אפשר להיות ימני, ליכודניק, דתי וחרדי בלי לתמוך בנתניהו. "הוא הצליח להביא את זה גם לתוך העיתונות ולא רק לתוך הציבור וזה דבר רע, ואני מקווה שנתרפא ממנו".

אתה חושב שעיתונות הפרינט, והעיתונות באופן כללי מתה?

"המון עיתונים נסגרים. החלשים יותר נסגרים, כי אין לזה היתכנות כלכלית. עיתונות חיה על מנועים, ומקבלת בפס הרחב המון אינפורמציה בלי לשלם כסף: באינטרנט, בפיד וכו'. לכן המנועים מצטמצמים והולכים".

"הדבר השני זה פרסומות. אם אני היום חברת מזון, בעבר הייתי מפרסם בעיתון. אחרי זה יש לי טלוויזיה, אינטרנט, פרסום חוצות, פייסבוק, טוויטר, אינסטגרם ודיגיטל. לכן הנתח שהולך לעיתונות הכתובה פוחת והולך, והמחירים הולכים ויורדים. העיתונות הכתובה בתהליך של הישרדות".

הדורות הבאים כבר לא יידעו מה זו עיתונות?

"אני לא יודע מה יקרה. בישראל קרה דבר אחר, בניגוד למה שקורה בעולם. בא מיליארדר, הקים עיתון, מדפיס עשרות אלפי עותקים ומחלק אותם בחינם. הוא הרגיל פה את הדור הצעיר לרכוש ולצרוך פרינט. כלומר, הוא לקח את 'ישראל היום', מפיק ומפיץ אותו בחינם בתחנות רכבת, בבסיסי צבא, באוניברסיטאות ובצמתים. ככה בניגוד למגמה הוא חינך עוד חצי דור, לצרוך עיתונות פרינט בניגוד למגמה העולמית".

"אני רואה בזה גם צעד מבורך של צריכת פרינט, אבל גם דבר שהוא לא תקין. יש כאלה שאומרים ש'ישראל היום' זה השוחד הפוליטי הכי גדול, שניתן אי פעם במדינת ישראל, זה עיתון עם אג'נדה. זה גם לא עיתון שהוא נמדד כלכלית – לפחות בעבר".

"באופן כללי, אנחנו נמצאים בתהליך שאני קורא לו 'מות המתווכים'. מי שמתווך ביני לבין הביטוח, זה סוכן הביטוח. מי שמתווך ביני לבין הזמנת כרטיס הטיסה, והזמנת המלון זה סוכן הנסיעות. אני כבר לא צריך אותם. אני חושב שהבנקאים בבנקים זה גם גורם מתווך. לא צריך ללכת לבנק היום, יש הכול בדיגיטל".

"בעבר היית נוסע לרומא, היית רואה ליד המקומות המרכזיים חנויות של קודאק, פוג'י, אגפא. היינו הולכים לפתח את התמונות. היום אתה אומר לילדים 'פה הייתה חנות של אגפא, פוג'י, קודאק, היו מפתחים את התמונות', הם לא מבינים מה אתה אומר. לכן, אני לא פוסל אפשרות שבעוד כמה שנים תגיד לילדים שלך 'תשמעו, אני עברתי פה עם סבא שהייתי קטן, פה היה בנק'. ישאלו אותך 'אבא מה זה בנק?' הם יודעים שיש בנקאות דיגיטלית, אבל הם לא יודעים מה זה בנק. גם לא יהיו סופרמרקטים, יהיו מרלו"גים. אתה תזמין באינטרנט ותקבל, לשם זה הולך. כבר היום הבנקים מצמצמים את הנדל"ן שלהם, הסופרמרקטים מצמצמים את הנדל"ן שלהם ואת רצפת המכירה. לכן, העיתונות נכנסת בתפקיד של מתווכים. גם שגרירים הופך להיות דבר מיותר".

איך? צריך שיהיה ייצוג מסוים למדינה.

"אני אתן לך דוגמא. עכשיו היה משבר עם פולין. מה שצריך לעשות שר החוץ, זה להרים טלפון לשגריר שלנו בוורשה ולהגיד לו 'תשמע, אני רוצה שתעביר מסר חריף לשר החוץ הפולני'. אבל שר החוץ מצייץ נגד נשיא פולין, נשיא פולין עונה לו חזרה. יש שגריר, אבל זה לא מה שהיה פעם".

יחסים דיפלומטים בציוצים?

"כן, בוודאי, יש דברים כאלה. אתן לך דוגמא: טראמפ כתב בטוויטר: 'כמו שהתחייבתי, אני הולך להקים חומה נהדרת, יפיפייה וגדולה בין ארה"ב למקסיקו'. ביבי כתב לו: 'אדוני הנשיא, אנחנו נעזור לך, יש לנו ניסיון, נעמיד את כל הידע והניסיון שלנו'. נשיא מקסיקו כתב: 'ביבי תתבייש עם החומה שלך, שמפרידה את הפלסטינים. זו בושה וחרפה, אנחנו בעידן שמורידים חומות, לא מרימים חומות'. נלחצו היהודים שם, נשיא הקהילה היהודית יצא נגד ביבי, השגריר קורא את הכותרות".

'תסתכל היום על כתב פוליטי, מה הוא עושה? הוא ייצא מהבית? לאן הוא יילך? הוא בטוויטר. היום, כשרה"מ או ח"כ יגיד משהו, הכתב יגיד בטלוויזיה: "נפתלי בנט אמר היום", הוא לא יגיד "צייץ". הם מצייצים בטוויטר, וכתבנו הפוליטי הופך להיות צטטינו הפוליטי – מצטט את מה שאמרו בטוויטר. העיתונות המסורתית הופכת להיות משלימה לרשתות החברתיות'.

אחרי התקשורת עברנו לנושאים הביטחוניים. שאלתי את בניהו איך הוא היה מדברר את הפצצת בניין התקשורת "אל ג'לאא" בעזה, בזמן מבצע "שומר החומות". והוא מגלה שהבניין היה על הכוונת כבר משנת 2009, במבצע "עופרת יצוקה".

'היו בו אלמנטים של החמאס – לא בכמות שהייתה עכשיו, והוא היה על הכוונת של צה"ל'. הוא ממשיך ומתאר איך ראש ענף התקשורת הבינלאומית בזמנו, אביטל ליבוביץ',  קיבלה פניות מהתקשורת הבינלאומית בנוגע ל"אל ג'לאא", ושיש להיזהר לא לפגוע בו. 'הפנינו את תשומת לב חטיבת המבצעים של צה"ל ואגף המודיעין. אמרתי להם: "אני לא אומר לכם אם לתקוף או לא, רק קחו בחשבון שיש פה… אם כמובן הכף נוטה לזה אז בסדר, אבל אם לא, אז לא"'. הוא ממשיך לספר איך גם ב"עמוד ענן" ו"צוק איתן", צה"ל לא הפציץ את הבניין. "עכשיו כן פוצצו. פוצצו או בגלל שהמאסה הקריטית של חמאס בתוך הבניין הייתה גבוהה יותר מהמשקל של התקשורת. או שאף אחד לא דפק על השולחן ואמר 'רגע, זהו!'".

בניהו אומר שאם הוא היה דו"צ, הוא היה "מפליל" את הבניין, ומתאר את התמונה: 'זה הבניין, זה הדגם שלו, בקומה ה-17 יש חברה חקלאית – זה המודיעין של החמאס. בקומה ה-13 יש בנק, זה צינור להזרמת כספים של החמאס. פה יש רופא שיניים – הוא לא רופא שיניים, הוא המג"ד של חאן יונס. ממש צובע את הבניין ומעביר את זה לתקשורת הבינלאומית. אומר להם "פה יש את ראש מחלקת הנשק ופיתוח אמצעי לחימה, מתחת לזה זרוע מודיעין, פה זה תקיפת הסייבר שלהם, פה יושב הדובר של הדיגיטל. חמאס עשו בבניין שימוש, לכן לא הייתה לנו ברירה והיינו צריכים להוריד אותו". כמובן, צה"ל נתן התראה ווידא שאין אף אחד בבניין, והוא ממשיך לתאר איך הפציצו את הבניין: "תקפנו אותו על היסודות שלו, שיקרוס פנימה. גם הורדנו את הבניין, וגם אין נפגעים – לא בין הריסות הבניין וגם לא מסביב. ואם יהיה עוד בניין כזה, נוריד גם אותו!"

במאמר שלך ל"מעריב": "חוזרים לנורמליות", על החודש הראשון בלי ביבי, כתבת: "אני יודע שזו הממשלה שהיינו זקוקים לה כעזרה ראשונה דחופה". אנחנו רואים שהממשלה די מתקשה לתפקד. מה הממשלה צריכה לעשות? איך אתה רואה את העתיד החברתי והפוליטי של ישראל?

כמו כל פובליציסט, בניהו מתאר את הפילוסופיה של הכתיבה, ואומר דבר חשוב – אנשים כותבים את מה שהם מרגישים באותו רגע, מחשבות ורגשות יכולים להשתנות. והוא ממשיך: "אני מאוד התרשמתי, שנכנס ראש ממשלה חדש, ובישיבת ממשלה ראשונה ממנים 35 שגרירים, שביבי לא הסכים למנות במשך שנתיים. גבי היה שר חוץ, מינה 35 שגרירים, וביבי לא מאשר להביא אותם לישיבת הממשלה לאשר אותם, כי אחד מהם לא בא לו טוב בעין".

הוא ממשיך ומתאר את טיב היחסים הבינאישיים והממלכתיות בממשלה לעומת קודמתה, ואומר שכעת כל המינויים ראויים ומקצועיים.

בניהו, כמו רוב העם, מבין שהממשלה הזו היא ממשלה לא נורמלית, שנבנתה בצורה לא נורמלית, ונבנתה כדי לחלץ את ישראל ממצב לא נורמלי. בהמשך הוא מתאר את בנט כמנכ"ל: 'אי הנורמליות של הממשלה נובעת מזה, שרה"מ לא הרכיב את הממשלה. וזה נובע מזה שרה"מ לא יכול בנאום שלו להגיד: "אני מודה לאזרחי מדינת ישראל על האמון שניתן בי", כי לא ניתן בו – יש לו שישה מנדטים. לכן הממשלה, הריבון, הציבור – בחר כנסת, הכנסת מינתה ממשלה, הממשלה מינתה מנכ"ל. זאת אומרת, יש דירקטוריון של ראשי מפלגות הקואליציה, והם מינו את בנט למנכ"ל. הוא אמור להביא תוצאות. בחודשיים הם מינו שגרירים, נלחמים בקורונה, חידשו את היחסים עם ירדן, היחסים עם ארה"ב הרבה יותר טובים, שר החוץ פתח (שגרירות) במרוקו, פתח באמירויות, מינו מנכ"לים טובים, שרים טובים, העבירו תקציב בממשלה, הולכים להעביר את התקציב בכנסת, מטפלים בכשרויות. מה זה ניהול לא טוב?'

חוק האזרחות, ועוד כמה וכמה חוקים שלא הצליחו להעביר.

'בסדר, לא הצליחו. זה לא טיול בפארק. זו ממשלה על חודו של קול. לכן הממשלה צריכה להתמקד במשותף: ניהול שוטף של ענייני הבריאות, ענייני הביטחון, ענייני השלום והפיוס הלאומי, זהו! הם עשו את חוק האזרחות, כדי להביך את נתניהו. אתה יודע שההצעה לא תעבור, אבל אתה אומר "נתניהו הגיבור יוצא נגד חוק האזרחות"'.

"לממשלה שני מבחנים: העברת תקציב, והצבעות אי אמון – בשניהם הם יעמדו. אני חושב שיש להם טעויות ושגיאות, לא בטוח שההחלטה לנתק יחסים עם פולין היא לא פזיזה ומהירה מידי. אנשים לא מבינים שאתמול הייתה שריפה גדולה, וראש הממשלה לא עושה מסיבת עיתונאים: 'אזרחי ישראל! ערב טוב! אנחנו מתמודדים עם דליקה מהגדולה בתולדותינו! כינסתי הבוקר ישיבת חירום, הנחית את המשטרה! הוריתי למכבי האש! אני קורא לכם! אנחנו חזקים ואנחנו נתגבר!'. יש שריפה, יש שר משטרה, יש שר ביטחון פנים, יש מפכ"ל משטרה, יש נציב כבאות אש, יש מד"א, בתי חולים, כל אחד עושה את תפקידו! ראש הממשלה התעניין, ראה אתמול משהו, אמר משהו, זה מספיק".

ובימים טרופים אלו, אפשר שלא להזכיר את הקורונה? בניהו טוען שיש היסטריה לגבי הקורונה, והיא חוזרת בכל העולם. אנחנו היחידים שמקבלים חיסון שלישי, והפריסה של נקודות החיסון היא טובה. באופן כללי, בנושא הקורונה והכלכלה, הממשלה מטפלת בצורה מצטיינת לדבריו.

בוא נצא קצת מהבועה הישראלית. אתה טענת שע"י הסכמי אברהם ומערכת היחסים שנרקמת עם ציר המדינות המתונות, אפשר להוביל קואליציה לחילוץ לבנון מהמשבר. האם לבנון תוכל לחזור להיות הריוויירה של המזרח התיכון, כשאיראן והגרורות שלה שולטות בה באופן אבסולוטי?

'ארה"ב עוזבת את המזרח התיכון. היא לא נמצאת בעירק, היא יצאה מאפגניסטן, ראינו מה קרה שם. נשיא ארה"ב הוציא הודעה: "קאבול לא תהיה סייגון, אנחנו לא עוזבים על ריק, יש 300,000 חיילים אפגניים מיומנים ומצוידים, אף אחד לא ישתלט עליהם, השגריר שלנו לא יצטרך לעזוב מהגג כמו שהיה בלבנון", והנה הוא התבדה. ז"א, נשיא ארה"ב לא יודע להעריך מה יהיה. הם לא מבינים את המזרח התיכון, וזה מטיל על מדינות בנות ברית של ארה"ב, להבין שהן צריכות לסמוך על עצמן. לכן, אחרי הרבה שנים שארה"ב ניהלה פה את העניינים, היא החליטה לצאת מהאזור'. בניהו ממשיך ואומר שאי אפשר יותר להסביר להורה האמריקאי, למה החזירו את בנו בגווייה בארון עם הדגל, בגלל מלחמה שנמצאת אלפי קילומטרים מארה"ב. לדבריו, האינטרסים של ארה"ב באזור פוחתים, בגלל הנפט ופצלי השמן שהם מצאו, ובגלל דעת הקהל ברשתות החברתיות.

'הייתי עם הרמטכ"ל אשכנזי לפני עשר שנים בביקור בארה"ב. האמריקאים ביקשו שיבקר ארבע שעות בבית החולים "וולטר ריד". זה בי"ח צבאי בוושינגטון, שמשרת נכים צבאיים, את הנשיא, משפחת הנשיא וסגן הנשיא. אנחנו רואים קטועי גפיים, קטועי ידיים, והרמטכ"ל מסתובב ומדבר איתם. אמרתי: "גבי, מה הם רוצים?" אמר: "זו הדרך שלהם להגיד: אל תבנה עלינו למלחמה באירן". זו דרך להעביר מסר, הם התעקשו שיבקר שם'.

בניהו מסתכל על המזה"ת, ומתאר את ציר המדינות המתונות ומפת האינטרסים, ומסביר איך לחלץ את לבנון מהכאוס: 'מה האינטרס של כולם? למנוע מאירן נשק גרעיני, לפעול נגד הטרור הפונדמנטליסטי שמאיים להם על המשטרים, ולשלב ידיים ביכולות מודיעיניות, מבצעיות וטכנולוגיות נגד הטרור. בשלב השני באה הכלכלה, לכן מדינות האזור יכולות לתמוך בלבנון, להקים מעין נאט"ו של המזרח התיכון, ולגאול את לבנון. צריך להסתכל על האזור מחדש'.

בניהו מסכם: 'אם אני צריך לסכם במשפט: המסקנה היא שגם נשיא ארה"ב, שיש לו את המודיעין הכי גדול, לא יודע לחזות מה יהיה בעוד שלושה שבועות. האמריקאים לא מדברים מזרח תיכונית, לסמוך רק על עצמנו ולהיות חזקים'.

מה אתה חושב על ההתנהלות של מפלגת "הליכוד" לאחרונה? האם נגמרו ימי שלטון נתניהו?

"אני לא יודע להגיד. אבל אני זוכר 'ליכוד' אחר. 'הליכוד' היא מפלגה גדולה, חשובה, עממית, דמוקרטית, שהייתה מפלגת ימין תמיד". מפה הוא ממשיך להתרפק על "הליכוד" של פעם, עם ההוד וההדר הז'בוטינסקאי: "הרמה האנושית הייתה מאוד גבוהה", וטוען שכיום זה נעלם לחלוטין. "השתלטו שם גורמים, ששפת הביבים שלהם והתרבות הפוליטית שלהם לא מוצאת חן בעיני. זה לא קשור לעדתיות כזו או אחרת חס וחלילה, חלקם הם בני עדתי. אבל השפה היא שפה שמעולם לא הייתה בכנסת, זה כואב מאוד. אני חושב שמי שהגה, המציא והשתמש בזה, זה בנימין נתניהו לצרכיו שלו. הוא מינה וקידם את הבולדוגים שלו, ולא את האנשים שיכולים לייצג משהו, מעין משמר מלוכה. וזה חבל וזה כואב, אבל אני בטוח שזה ישתנה בעתיד. אני חושב, שנתניהו עשה הרבה דברים טובים. הוא מנהיג דגול, מדינאי מוכשר, פוליטיקאי ממולח, פרזנטור נהדר של מדינת ישראל, והוא חתום על הרבה דברים טובים. הוא ניהל ענייני ביטחון בצורה חכמה, טובה, שקולה, מתונה ומושכלת. היה מגיע לו שניפרד ממנו בצורה אחרת, על זה שלא נפרדנו ממנו בצורה אחרת – הוא אשם".

הפרצוף שלך משפיע ומוכר הרבה שנים. אתה מתכוון מתישהו בעתיד ללכת לפוליטיקה? ואיזו מפלגה מתאימה לערכים ולדעות שלך?

"כשהשתחררתי מהצבא, הציעו לי ללכת לשלוש מפלגות לפחות. לא רציתי לעשות את זה". אני מתפלא, ולא מבין איך איש כה מעורב ומשפיע, מפספס הזדמנות להשפיע עוד יותר. ואז הוא אומר: "החלטתי שאני רוצה ללמוד קצת בשוק הפרטי, וללמד את השוק הפרטי, מה שנקרא – להוכיח לעצמי שאני יכול. אני קיבוצניק משכונת התקווה, ואמרו לי 'אתה בחיים לא תגיש חשבונית' ואמרתי: 'אני חייב להוכיח את זה לעצמי'. בנוסף, הקיבוץ הופרט, והייתי צריך לסדר עצמי כלכלית. במעלה הדרך היו לי לא מעט הצעות: להצטרף לממשלה, לפוליטיקה ולעשות תפקידים בממשלה, ודחיתי אותן. כי טוב לי במה שאני עושה פה. אני מרגיש שאני עובד ומתפרנס, וגם משפיע. יש לי טלוויזיה קצת, טור בעיתון, טוויטר עם 80,000 עוקבים ופייסבוק. אבל החיידק מקונן בי."

'לפני שבוע הייתי אצל רה"מ, הוא רצה שאהיה המסבירן של הקורונה. אבל הוא רצה אותי בצורה מלאה, שהייתה פוגעת במשרד, והחלטתי לא ללכת על זה בצער. אבל החיידק הזה, רק הייתי שם שעתיים וכבר שכחתי מהכול מהר. אני מעריך בזהירות שאני אנסה, כמו שאמא שלי אומרת: "בעזרת השם, ובצניעות ובלי נדר", לפתח גם קריירה שלישית'.

מאחורי בניהו עומד ניסיון עשיר, ותפקידים שהאדם הסביר לא יכול אפילו לדמיין. אבל זה לא מה שחשוב לו: 'למדתי משמעון פרס, שבסוף, כשאדם ניצב בפני בוראו, הוא ניצב עם אוסף חוויות שהוא צבר, ריגושים שהוא עבר ומעשים טובים. ולא עם אוסף חשבונות בנק ודירות. לכן, אני מעריך שאנסה לפתח קריירה שלישית. לא בטוח שלהיות ח"כ זה מעניין אותי. יכול להיות דווקא תפקיד של ראש סגל במשרד רה"מ, שבו אני מסתכל במבט רחב על דברים שאני מכיר: ציבור, ממשלה, כנסת, תקשורת, צבא וכו".

"אין לנו שמאל וימין, כי אף אחד לא מתווכח על חלוקת ירושלים, ירידה מרמת הגולן ולכן זה קשקוש. אבל אני באופן כללי, איש תנועת 'העבודה' של פעם, מפלגת 'העבודה' הישנה אם תרצה, רבין כזה. אבל האם אני לא יכול להיות ב'כחול לבן'? או 'תקווה חדשה'? או 'יש עתיד'? או מפלגת 'העבודה' של מירב, אולי 'מרצ' במידה מסוימת, או אפילו במשהו אחר אצל ליברמן גם?".

"בסוף יש את המטען שלי שזה בית אבא והערכים שינקתי. זה מה שלמדתי בשכונה, בשומר הצעיר, מה שהבאתי מהקיבוץ, מהצבא ומהתקשורת – היכרות אדירה עם החברה הישראלית, עם העולם, עם תהליכים, היכרות החשיבה האמריקאית, באמת מזל שזכיתי. יכול להיות שאיישם את זה פה, ויכול להיות שאיישם את זה במקום אחר".

Read more...