המאמר מספר על חברת "פרפרים בראש" העוסקת בהקמת מרחבים מושכי פרפרים. המאמר מתאר מעט את ההיסטוריה של הקמת החברה ונותן טיפים והנחיות לחובבי גינון - כיצד להקים מרחב כזה בעצמם, תוך הדגשת היתרונות להקמת מרחב כזה.
יש לנו רק פרפרים בראש….
הפרפרים נכנסו לחיי לפני כמה שנים, כשניהלתי מרכז לחינוך סביבתי והחלטנו להכניס את נושא הפרפרים לתוכנית הלימודים.
נילי שחר הגיעה ונתנה לנו הרצאה על עולמם הקסום של הפרפרים. הייתי מרותקת. גיליתי עולם של סכנות ומסתורין, עולם של מאבקי הישרדות לצד תהליכי גדילה והתפתחות פלאיים.
הסיפור על עולמם של הפרפרים, נכרך באופן בלתי נמנע בסיפורנו שלנו - בני האדם.
העוצמה שלנו, תנופת הפיתוח והבניה - אנחנו משנים את העולם ללא הרף והפרפרים, כמו יתר בעלי החיים בעולמנו, מנסים להתמודד ולשרוד.
ואז גיליתי דבר שהדהים אותי -
אנחנו, בני האדם, יכולים בקלות להשפיע על מצבם של הפרפרים ולעזור להם ע"י כך שנתאים את הגינה שלנו לפרפרים והדרך לעשות את זה היא פשוטה וקלה מאוד.
תכנון מרחבים מושכי פרפרים - האפשרות להפוך כמעט כל מרחב למקום בטוח, בית גידול, סביבה מאוזנת אקולוגית - שבה הפרפרים יכולים למצוא מזון, צמחים מעודדי רביה וסביבה מוגנת עבור הצאצאים שלהם - הזחלים,
היא בת קיימא וניתנת לביצוע באמצעות הכרת השטח, הכרת האזור, תכנון נכון של המרחב ובחירת הצמחים הנכונים עבור פרפרי האזור
וניתן ליישם אותה בהרמוניה עם התכנון וייעוד השטח לטובת בני האדם.
ובכל זאת - למה בכלל כדאי להשקיע ולהקים מרחב מושך פרפרים?
ראשית - פרפרים הם פשוט יפים. כמעט כולם אוהבים פרפרים.
מפגש מקרי עם פרפר, לרוב האנשים, הוא ארוע משמח ומפליא, מעורר חיוך ותחושות נעימות.
לא רק אנחנו נהנים מנוכחותם של הפרפרים - פרפרים הם בבסיס שרשרת מזון של יצורים רבים ובכך מאפשרים שגשוג גם לאוכלוסיות של ציפורים, לטאות, עכבישים ועוד.
העובדה שהפרפרים מאפשרים חיים ושגשוג לבעלי חיים רבים אחרים היא מבורכת, אך המשמעות היא שהפרפרים נמצאים כל הזמן במאבק על הישרדותם.
מתוך 100 ביצים לערך שתטיל הנקבה, יצלחו את כל שלבי הגלגול כ2-5 פרפרים.
הנתון הזה הוא מדהים והוא אף ירד ויתמעט כשנכניס למשוואה את ההשפעה האנושית - כאמור - פיתוח ובניה, אך גם שימוש בחומרי הדברה וברעלים שונים ושתילה של צמחים שאינם מהווים בתי גידול לפרפרים ובעצם מעכבים או מונעים את המשך מחזורי החיים שלהם.
אבל אולי החשוב מכל והמעניין מכל הוא, שפרפרים הם נתבים אקולוגים.
מה זה אומר?
נתב אקולוגי הוא הסימן שאותו אנחנו מחפשים, כדי לדעת, שהסביבה שלנו היא בטוחה ונקיה - מזיהום, מרעלים באויר ובאדמה.
במילים פשוטות - כשיש פרפרים מסביב, אפשר להיות רגועים. זה סימן שאנחנו נמצאים באזור בטוח ונקי.
טוב לפרפרים - טוב לנו, טוב לילדים שלנו.
סיפורי פרפרים:
פרפר הוא חרק בעל גלגול חיים מלא. כלומר - הוא מתחיל את חייו כביצה, ממנה בוקע כזחל.
בהמשך הופך לגולם ובתוך הגולם, עובר טרנספורמציה מדהימה - גופו משתנה לחלוטין והוא בוקע מהגולם כפרפר.
בשלב הבוגר, רוב הפרפרים יחיו כשבועיים (ולא יום אחד כמו באגדות)
אך יש גם פרפרים שחיים כמה חודשים.
למשל - ביבשת אמריקה, זוהי הדנאית המלכותית שאורך חייה מגיע עד שבעה חודשים.
למרות זאת, רוב הפרפרים לא יכולים להשלים את כל אורך הנדידה ממקסיקו לקנדה ובחזרה.
מכיוון שכך, מסע הנדידה מתבצע למעשה על ידי שלושה עד חמישה דורות של פרפרים.
במהלך הנדידה מעופפים הפרפרים ומתקדמים בקצב של כ-70-90 קילומטרים ליום.
ונחזור לארצנו הקטנה - מהמפורסמים בפרפרי ישראל, הוא פרפר קטן ושמו כחליל הגליל.
הוא זכה לפרסום רב בשל היותו נתון בסכנת הכחדה ובשל אורח החיים יוצא הדופן שלו.
רוב זחלי הפרפרים ניזונים מצמחים פונדקאים.
צמח פונדקאי הוא ייחודי לכל פרפר, עליו מטילה הנקבה את הביצים וממנו ניזונים הזחלים, עליו הם מבלים את חייהם, עד הפיכתם לגלמים.
לא כך כחליל הגליל.
הנקבה מטילה את הביצים בסמוך לקיני נמלים מסוג לבובית ירושלים.
הנמלים לוקחות אליהן את הביצים ומטפלות בזחלים הבוקעים מהן. הן מאכילות את הזחלים ושומרות עליהם ונהנות בתמורה מחומר מתוק שהזחלים מפרישים הנקרא "טל דבש".
הפרפר נפוץ בחולות חדרה ובאזור קיסריה ותנופת הפיתוח שם מעמידה בסכנה את הישרדות הנמלים ובעקבותיהן גם את הפרפר הקטן.
לעומת כחליל הגליל, פרפר לימונית האשחר דווקא הרוויח בגדול מתנופת הפיתוח ומבני האדם.
האשחר הוא הצמח הפונדקאי של הפרפר הזה, שהיה נפוץ בעבר בעיקר בהרים.
עליו מוטלות הביצים וממנו ניזונים הזחלים.
מסתבר, שאדריכלי נוף וגננים אוהבים את האשחר רחב העלים ושותלים אותו לאורך הארץ בגלל תכונותיו הנוחות - היותו ירוק עד למשל.
מלבד זאת, הצמח מתרבה בקלות באופן טבעי בזכות פרחיו הנושאים תכונות נקביות וגם זכריות ובזכות הציפורים המפיצות את הזרעים.
בעקבות כל אלה, נוצר רצף לאורך חלקים נרחבים של הארץ והוא מאפשר גדילה משמעותית באזורי התפוצה של הפרפר. היום אפשר לפגוש את הפרפר היפה הזה אפילו עד באר שבע ואשקלון.
צילומי פרפרים באדיבות אילן הורן
מה פרפרים אוכלים?
הפרפרים הבוגרים אוספים צוף בעזרת חדק - מעין קשית דקיקה במקום פה
ויעדיפו פרחי צוף מסוימים,
אך יגיעו בתנאי שיהיו באזור גם מספיק צמחים פונדקאים:
מזון לצאצאים שלהם - הזחלים, שהם בעלי העדפות מזון מאוד מצומצמות.
למין מסויים של זחל, יהיה לרוב צמח פונדקאי אחד שהוא מקור המזון היחיד שמתאים לו.
כדי לזמן פרפרים לגינה, או להפוך מרחב כלשהו לידידותי לפרפרים - יש להכיר את הפרפרים הנפוצים באזור ואת הצמחים הפונדקאים שלהם, כמו גם את צמחי הצוף המועדפים עליהם ולשתול אותם.
חשוב לזכור, שהפרפרים יגיעו כדי להתרבות, כלומר - מצב שבו נגלה זחלים שאוכלים את הצמחים ששתלנו - הוא מצב רצוי ומבורך והוא סימן לכך שבקרוב יעופפו פרפרים בגינה שלנו.
למיטיבי הלכת - אפשר וכדאי לתכנן ולעצב את הגינה בצורה אופטימלית ואטרקטיבית לפרפרים:
-
שמרו על הפרשי גבהים באמצעות יצירת מסלעה או שתילת צמחים בגבהים שונים וצרו אזורי מיקרו אקלים (צל ושמש)
-
מקמו את גינת הפרפרים בסביבה מוגנת מרוח ומרוחקת מתנועה סואנת של אנשים וכמובן של מכוניות
-
הימנעו לחלוטין משימוש ברעלים וריסוסים. יש פתרונות אקולוגיים רבים וטובים
-
פזרו בגינה כמה סלעים שיאפשרו לפרפרים להשתזף בשמש בימים קרים ולזכרים הטריטוריאלים - יאפשרו מפגן נוכחות מרשים.
-
שתלו כמה שיותר צמחים פונדקאים וצמחי צוף - נוכחות בולטת של הצמחים תמשוך את הפרפרים יותר בקלות ותספק מזון בשפע לזחלים
"פרפרים בראש" הוקמה מתוך הכרה בחשיבות הפרפרים וההבנה שקיומם בעולמנו אינו מובן מאליו ויש לפעול כדי להבטיח את המשכו.
לפרפרים יש משמעות סמלית עמוקה וגם חשיבות סביבתית, ערכית, אקולוגית.
סביבה שיש בה פרפרים מצטיירת כסביבה קסומה ויפה, אך היא גם בהכרח סביבה בריאה יותר ונקיה מרעלים.
קיומם של הפרפרים מצוי בסכנה תמידית ובקשיים יוצאי דופן
ואנו בני האדם - כאוהבי פרפרים, יכולים בקלות להשפיע ולהבטיח שפע של פרפרים בסביבה שאנו מעצבים.
בין השרותים הניתנים ע"י פרפרים בראש:
הרצאות וסדנאות בנושא מרחבים מושכי פרפרים, תכנון ועיצוב מרחבים מושכי פרפרים, ארגון כנסים ופסטיבלים בנושא קיימות, ערכות שתילים לגינת הפרפרים, חוברות הדרכה, ספרים ועוד.
מעיין בוניץ'-קפח: בעבר מאמנת דולפינים, מנהלת הדרכה ועדר בחוות האלפקות ומדריכת טיולי סוסים,
ניהלה מרכז לחינוך סביבתי, עסקה בכתיבת תכניות שנתיות ומערכי שיעור לפעילויות טבע במסגרות חינוכיות לכל הגילאים, תיכננה וניהלה את הקמתן של עשרות גינות ירק וגינות מושכות פרפרים במוסדות חינוך ומועצות מקומיות בשרון, ביניהן עיריית נתניה, עיריית הרצליה ומועצה מקומית פרדסיה. מגדלת ואוהבת בעלי חיים ו3 ילדות חמודות, תושבת נתניה.
חלק משיתופי הפעולה/לקוחות של פרפרים בראש: עיריית נתניה, דיזינגוף סנטר, זרעים מציון, שפע הטבע, החברה להגנת הטבע ועוד
פזרו קסם באויר, הקימו חלקת גן עדן לכם ולפרפרים והפכו את העולם למקום יפה יותר