מאז שחוק הנגישות נכנס לתוקף (כל האתרים חדשים כקיימים יצטרכו להיות נגישים עד לחודש אוקטובר 2017), הרבה מאוד חברות לבניית אתרים או "מומחים" למערכות ניהול תוכן מציעים לנו להשתמש בתוספי נגישות שמוסיפים לאתר פונקציות של נגישות עם שינויים מינוריים בקוד של האתר עצמו. יש אפילו תוספים חינמיים שלא עולים אגורה. אבל האם זה מספיק כדי לעמוד בדרישות של התקן הישראלי (תקן זה מבוסס על התקן של w3c עם שינויים ותוספות)?
מאז שחוק הנגישות נכנס לתוקף (כל האתרים חדשים כקיימים יצטרכו להיות נגישים עד לחודש אוקטובר 2017), הרבה מאוד חברות לבניית אתרים או "מומחים" למערכות ניהול תוכן מציעים לנו להשתמש בתוספי נגישות שמוסיפים לאתר פונקציות של נגישות עם שינויים מינוריים בקוד של האתר עצמו (לפעמיים רק שתי שורות קוד). יש אפילו תוספים חינמיים שלא עולים אגורה (עליהם נדבר בהמשך)
אבל האם זה מספיק כדי לעמוד בדרישות של התקן הישראלי (תקן זה מבוסס על התקן של w3c עם שינויים ותוספות)?
התשובה היא לא וההסבר הוא די פשוט: התוספים השונים מטפלים באספקטים אותם אפשר לשנות באופן אוטומטי כמו גודל פונט, סימון קישורים בצורה בולטת יותר (לדוגמה, עם קו תחתון), יצירת גרסת הדפסה של העמוד ללא עיצוב (ולפעמיים גם תמונות), הסרת אנימציות מאלמנטים שמקשות על קוראי המסך וכך הלאה.
לעומת זאת, התוספים לא יכולים להבטיח תאימות מלאה לאף אחד מהתקנים (ישנן שלוש רמות שונות) והדבר כתוב בצורה בולטת בהוראות השימוש של כל תוסף (לפחות אלו שתומכים בעברית). דוגמה למה שהתוסף לא יכול לשלוט בו :
-
יצירת כותרות רלוונטיות
-
טקסט שמתאר את יעד הקישור בצורה טובה (בלי "לחצו כאן")
-
(המלצה) – ציון הזמן בו לוקח לקרוא את תוכן העמוד
-
תכנון של טפסים כך שיהיה ניתן לבדוק אותם שוב לפני השליחה הסופית (לא רק בדיקה של תקינות הקלט)
-
לכל עמוד יש לספק מספר דרכי ניווט מלבד שימוש בקובץ מפת אתר (למשל – גם בתפריט העליון וגם בחלק התחתון של הדף)
בנוסף לכך חשוב לזכור שחלק מהתוספים מקלים על מילוי דרישות הנגישות, אבל עדיין יש להכניס קלט ידני – לדוגמה, עורך כתוביות באתר יו-טיוב או הזנת טקסט חלופי לתמונות בצורה מרוכזת.
מגבלות טכנולוגיות
גם אם משתמשים במערכת ניהול תוכן מוכרת כמו למשל וורדפרס,לפעמיים אי אפשר לעדכן אותה או תוספים מסוימים לגרסה האחרונה בשל סיבות שונות (אי התאמה של התבנית, מגבלות של השרת). המשמעות היא שאם יש שיפורים ותיקונים בגרסאות מעודכנות של התוסף, הגולשים לא ייהנו מהם.
לכן, לפעמיים חייבים לקחת חברה להנגשת אתרים אתרים שיודע איך לערוך שינויים במערכת ניהול התוכן מבלי לפגוע באפשרויות העדכון שלה.
במקרים אחרים קורה שהתוסף פשוט מספיק לקבל תמיכה ועדכונים באופן גורף, כך שצריך לעבור לפתרון חלופי ובעצם לבצע עבודה כפולה (מה שלא רק לוקח יותר זמן, אלא גם עשוי להיות מאוד יקר). הטיפ הוא שאם כבר עובדים עם תוסף, עדיף לבחור בתוסף שיש לו גרסת פרו עם תמיכה טכנית על פני תוסף חינמי שאין לחברה שמפתחת אותו אינטרס אמיתי לשפר ולעדכן אותו.
עוד מגבלה היא שלפעמיים יש צורך לעבוד עם מספר תוספים, מה שעשוי להיות מסובך יותר מבחינה הטיפול והתחזוקה השוטפים של האתר. מעבר לכך, ככל שיש יותר תוספים באתר, כך הקוד שלו נעשה כבד יותר ובסופו של דבר לא בטוח שמשאבי השרת יעמדו בכך (במיוחד באחסון שיתופי בו משתמשים רוב האתרים הקטנים).
לקחת את הטוב ביותר מכל דבר
לסיכומו של דבר, למרות שאסור לפסול את תוספי הנגישות על הסף, חשוב לזכור שהם מהווים פתרון ביניים או פתרון זמני ואין חלופה לבדיקת האתר על ידי מומחה נגישות שיוכל לוודא שהאתר מותאם ב – 100% לכל דרישות התקן הישראלי.