הדינים המשפטיים לחתונה בישראל

על פי ההלכה, זוג נחשב כנשוי לאחר שגבר מקדש אישה מול שני עדים. לצערנו, על פי החוק במדינת ישראל צריך הרבה יותר מזה, ולכן זוגות רבים בוחרים לוותר על התהליך של נישואים מול הרבנות.

נתחיל בכך שבמדינת ישראל רשאים בני זוג להינשא ולהתגרש אך ורק דרך הרבנות. כל דרך אחרת אינה מוכרת על ידי המדינה. לאחר הנישואים ברבנות (או נישואים אזרחיים בחו"ל), תתווסף האות נ' לתעודת הזהות, כאומר "נשוי/נשואה". לאחר הגירושים, תירשם האות ג' במקומה, כאומר "גרוש/ה". לרבנות הדתית קיימים חוקים נוקשים לגבי מי מותר ומי אסור לנישואים דרכם, ולכן היא רשאית לפסול את מי שלא עומד בקריטריונים שלה. מי שבכל זאת רוצה להירשם במרשם האוכלוסין כנשוי/נשואה, אך לא רוצה להינשא דרך הרבנות, יוכל לעשות זאת מחוץ לגבולות המדינה. במדינות מסוימות שיש לישראל הסדר איתן, למשל קפריסין ופראג, ניתן להתחתן בנישואים אזרחיים על פי חוקי אותה מדינה, וישראל תכיר בכך.

אלטרנטיבות נוספות למי שאינו רוצה להינשא דרך הרבנות ולא מעוניין בסטטוס "נשוי/נשואה" בתעודת הזהות: ידועים בציבור, טקס פרטי, ברית הזוגיות (דרך שנועדה רק עבור מי שרשום כחסר דת והיא אינה יעילה עבור רוב האנשים שמחפשים אלטרנטיבה).

ידועים בציבור הם שני בני זוג שעונים על קריטריונים של זוגיות ושלא ערכו ביניהם טקס מיוחד, ויש בה הכרה משפטית. לאחר שחתמו בני הזוג על הסכם חיים משותפים, יוכלו לקבל הכרה וזכויות של ידועים בציבור מרוב הגופים במדינה. נציין כי עבור גופים פרטיים מסוימים בארץ וגופים מסוימים בחו"ל אין הכרה בסטטוס זה, ויש לקחת זאת בחשבון. בנוסף, ידועים בציבור הוא אינו סטטוס בתעודת הזהות. בני זוג שחיים ביחד ומוכרים כידועים בציבור, לא נרשמים כנשואים במרשם האוכלוסין.

טקס פרטי הוא טקס שכל אחד יכול לעשות. אין לו חשיבות באף גורם מוסמך במדינה, לא במרשם האוכלוסין ובטח שלא ברבנות. ניתן לערוך אותו באיזו דרך שנבחר. הוא יכול להיות רפורמי או קונסרבטיבי, חילוני או עצמאי לחלוטין לבחירת הזוג. כמובן שלאחר טקס שכזה לא ירשמו בני הזוג במשרד הפנים כנשואים, ואין להם מחויבות להתגרש דרך הרבנות.

לעומת זאת, מי שנישא ברבנות או בנישואים אזרחיים בחו"ל ומעוניין להתגרש, מחויב לעשות זאת דרך הרבנות. בית הדין הרבני הוא המוסד היחיד במדינה שיכול לתת לבני זוג את הסטטוס "גרוש/ה". מסיבה זו, גם זוגות חד מיניים המעוניינים להתגרש, יאלצו לעבור את אותו הליך. במידה ולבית הדין הדתי אין עניין בגירושים בין בני הזוג, כמו מה שקורה בגירושים של זוגות חד מיניים, ובמקרה בו אחד מבני הזוג לא יהודי - ייעשה ההליך בבית משפט לענייני משפחה. בכל שאר המקרים יאלצו בני הזוג להתגרש ברבנות בדרך שנחשבת לא נעימה במיוחד.

​

*כל האמור לעיל הוא בבחינת תיאור כללי ואינו יכול לשמש כחלופה לקבל חוות דעת משפטית.