אם היו אומרים לכם...

אם היו אומרים לנו לפני חמש שנים שכך תיראה ישיבת צוות בארגון: מנהל שיושב בחדר שבו חברי הצוות הם שילוב של אנשים, סוכני AI ותהליכי אוטומציה שפועלים במקביל, מייצרים דוחות, מנהלים פניות ומציפים תובנות בזמן אמת, הייתם מאמינים שזאת המציאות הניהולית כיום?
הפער שנוצר בארגונים בעקבות המציאות הזו אינו רק טכנולוגי, הוא פער ניהולי. 
מחקר של Deloitte  מחזק את המגמה הזאת, בעוד שרוב העובדים כבר אימצו את הכלים, רק 14% מהמנהלים מרגישים שהם מחזיקים במיומנויות הדרושות כדי לנהל את ממשקי העבודה החדשים שבין אנשים לטכנולוגיה.
כמי שמלווה הנהלות ומנהלים במפגש המורכב שבין אסטרטגיה לטכנולוגיה, אני מזהה שחוסר ההלימה בין היכולת הטכנית לבין היישום העסקי הוא האתגר המשמעותי ביותר בשטח.
כדי לסגור את הפער הזה, מנהלים נדרשים יותר מתמיד להישען על ה Power Skills מה שנתפס בעבר כ"מיומנויות רכות" הן היום התשתית הביצועית החדשה.
אמפתיה, תקשורת אסטרטגית וניהול מסרים הם כבר לא "תוספת", הם המערכת שמגשרת בין התכנון לתוצאות בשטח.

זה קורה דרך שלושה צירי ביצוע:
1.    בהירות אסטרטגית: הפיכת פוטנציאל טכנולוגי להנחיות עבודה המייצרות ערך וROI.
2.    רצף חווייתי: הבטחה שכל נקודת מגע (אנושית או דיגיטלית) פועלת לפי אותו היגיון עסקי ומסר אחיד.
3.    אימפקט ביצועי: שימוש בטכנולוגיה כדי לדייק החלטות ולייצר תוצאות עסקיות מדידות.

בעידן שבו הטכנולוגיה נגישה לכולם, היתרון התחרותי עובר מהכלי אל המנהל. 
הצמיחה העסקית לא תגיע רק מאימוץ הכלים הטכנולוגיים, אלא מהיכולת לחבר אנשים, מסרים ותוצאות לכדי כיוון אסטרטגי אחד. ארגונים שישכילו את ההלימה הזאת היום , הם אלה שיובילו את השוק מחר. 
איזה מהשלושה הוא האתגר הניהולי הכי משמעותי בארגון שלכם?