כיצד נוצר מבנה הדעת של המקצוע - גרפולוגיה

On 12 Jul., 2009

הראשון ש"יצר" את מקצוע הגרפולוגיה היה הכומר הצרפתי זאן היפוליט מישון (1806-1881). הוא קבע כי לכל סימן גרפי בכתב ידו של האדם יש משמעות פרשנית. לדוגמא- כתב גדול- מימדים מעיד על אישיות בעלת נוכחות בעולם, אדם שאוהב להציג את עצמו לראווה, בוטח בעצמו וכד', אך למעשה אמירה זו נכונה רק בחלקה כי לפעמים – אדם שכותב בכתב יד גדול, מנסה דווקא להראות עצמו כבעל חשיבות משום שהוא חסר ביטחון עצמי.

כיצד נוצר מבנה הדעת של המקצוע - גרפולוגיה
כיצד נוצר מבנה הדעת של המקצוע

הראשון ש"יצר" את מקצוע הגרפולוגיה היה הכומר הצרפתי זאן היפוליט מישון (1806-1881). הוא קבע כי לכל סימן גרפי בכתב ידו של האדם יש משמעות פרשנית. לדוגמא- כתב גדול- מימדים מעיד על אישיות בעלת נוכחות בעולם, אדם שאוהב להציג את עצמו לראווה, בוטח בעצמו וכד', אך למעשה אמירה זו נכונה רק בחלקה כי לפעמים – אדם שכותב בכתב יד גדול, מנסה דווקא להראות עצמו כבעל חשיבות משום שהוא חסר ביטחון עצמי.

דוגמא נוספת נוכל לראות כשהדף כתוב באופן מלא וצפוף כמעט ללא שולים , הדבר מראה על כותב שהוא פטפטן או על כותב שהוא קמצן .

אם כך , הקביעה הנוספת ובעלת משמעות היא של תלמידו של מישון, קרפייה ז'מה אשר עיבד ושכלל את משנו של ההוגה הראשון של הגרפולוגיה ואף שכלל וקיבע את הכלל החשוב כי אין סימן אחד בלבד יכול להעיד משהו על אדם. רק מקבץ של כמה וכמה סימנים גרפיים יכול להעיד על אדם עדות אופי גרפולוגית ולעולם לא סימן אחד ויחיד.

צמד נוסף של גרפולוגים שהביאו את המקצוע צעד נוסף קדימה הם סאודק וקלאגס. שניהם דיברו על אבחון הרמה האישית של הכותב, כבסיס ראשוני לניתוח כתב ידו וממנו מתחילים את הניתוח כבסיס לפרשנות.

קלאגס משתמש במושג formniveau- רמת הצורה.רמת הצורה מעידה על רמת האישיות והיא נמדדת על ידי סקאלה הנפרשת מ 1 עד 5. כאשר 5 היא הרמה הגבוהה ובהתאם 1 היא הנמוכה. הרמה הא��שית היא למעשה רמת האישיות של הכותב. יש בה מכלול של גורמי אישיות שדרכם אפשר לבדוק מה היא רמת אישיותו של הכותב.

זה עניין בעייתי מכיוון שקשה לנו לקבוע על פי קריטריונים מקובלים על הכול מי הוא איכותי ומי לא ולכן שיטה זו לוקה בחסר. מכאן , ההתייחסות של קלאגס וסאודק לכתב היד היא עדיין מאוד אינטואיטיבית ופחות מדעית וכן לא ניתן לקטלג את כל האנשים על פי 5 רמות בלבד ולכן תיאוריה זו אינה שלמה. ברור היום כי יש לראות את התמונה השלמה של האדם ולהסיק מכך על מכלול אישיותו ואין די ברמת האישיות.

קלגאס קבע כמה אפיונים לרמת האישיות הקרויים- מקמ"א. ואלה הם:

· מקוריות- מידת המקוריות של הכותב. על פיה אפשר לראות עד כמה הוא רחוק מהתקן המקובל.

· קריאות- באיזו מידה כתב ידו של האדם הוא קריא או מסורבל, לא בהיר וכד'.

· מהירות- זהו כתב יד שאפשר לזהות בו תנועה זורמת, אך עם זאת אין איבוד שליטה במהלך הזרימה.

· ארגון על הדף- התמונה הכללית של כתב היד בתוך הדף.

השילוב של ארבעת הגורמים ע"פ קלאגס עוזר לנו לאבחן את רמת הצורה.

גרפולוג חשוב נוסף הוא פולבר –pulver (1890-1953) , גרפולוג שווצרי- היה הראשון שעשה את החיבור וקישר באינטואיציה ברוכה –בין מקצוע הגרפולוגיה למדע הפסיכולוגיה . ודיבר על נושא סימבוליות של הכתב: ימין, שמאל, למעלה למטה.

כתב ידו של האדם משקף את נטיותיו האישיות, את חוזקו הפיזי או הרוחני, את הכשלים שלו ואת מצוקותיו, שלפעמים אינו מודע למקורן...ובאותו עיקרון ממש- פועלת הפסיכולוגיה. המטפל שומע מפי המטופל מה הן מצוקותיו- גם שם בעקיפין-כי לא תמיד מסוגל המטופל להיפתח, והפסיכולוג צריך לפענח את המילים ואת המשפטים, לכדי מהות בעלת משמעות. הגרפולוג כאמור, עושה תהליך דומה אלא שכלי המקצוע שלה הם הכלים הגרפיים: כתב היד שך האדם וכל הנלווה אליו.

פולבר דיבר על הסימבוליות של כתב היד כאמור, בהתחשב בארבעה צדדים: ימין ,שמאל, למעלה ולמטה.

צד ימין-כשהמאבחן מתבונן על נושא כמו שוליים (שבעברית בם מצד ימין), הוא ידבר על העבר , שורשים, משפחה וכל מה שקשור בבית הגידול, בחיי העבר מאחור ומנסה לפתוח דף חדש, או שמא הוא עדיין קשור בטבורו אל מצוקות העבר שלו כילד או כמתבגר ואינו מסוגל להרפות . עד שלא נסגר מעגל הוויה אחד – קשה מאוד להתחיל במעגל אחר.

צד שמאל- הצד השמאלי של כתב היד מדבר על העתיד. כיצד פועל המאובחן, האם הוא חושש להתקדם, חושש מכישלון או אם הוא שאפתן, הישגי או אדם שאינו יודע גבולות, אינו יודע לעצור בזמן.

למעלה- כאן בודקים את האותיות שעולות למעלה, למשל האות "למד", או "פא" סופית. כאן אפשר ללמוד מצד אחד על שאיפות ומשאלות, אינטלקטואליות ורוחניות גבוהה.

למטה- בכתיבת אותיות אשר יורדות למטה מן השורה כגון "נון" סופית, קוף" וכד' אפשר ללמוד על תכונות כגון:יכולת הגשמה, כושר ביצוע ,חוש מציאות מפותח או חומריות- כל אלה בצד הטוב של התכונות אך גם של שמרנות יתר, חיפוש עוגן ואף עייפות ואכזבה. ושוב נזכיר כי רק מקבץ של תכונות קונקרטיות יכול להעיד על נטיות אופי ולא תכונה אחת בלבד של כתב היד.

רודולף פופאל- גרפולוג ונוירולוג גרמני אשר תאר את הגרפולוגיה ככתב המח. הוא נעזר במומחיות שלו בנוירולוגיה והוסיף אל סט התובנות של קודמיו גם את העובדה שכתב היד מבטא פעילות מוחית ומכיוון שאפשר לנתח תכונות על פי הכתב שהוא למעשה פעילות מוחית- אפשר אף לנתח את הכתב של אנשים שלקו בידיהם וכותבים בעזרת הפה או הרגל.

בישראל גרפולוג החשוב והידוע - ישראל אודם, חבר קיבוץ עין חרוד (1908-1997), הוא הוציא לאור כמה ספרים בנושא גרפולוגיה ופיתח תיאוריה הקרויה בשם תורת הפוטנציות.

  • *טיפוס א': הנרפה-אישיות חלשה,אין לו כוח לנוע.
  • *טיפוס ב': האינטגרטיבי- זהו האיש המאוזן גופנית ונפשית.
  • *טיפוס ג': אימפולסיבי- אדם שאינו חושב לפני שהוא פועל.
  • *טיפוס ד': הרציונלי-אדם שאצלו ההיגיון שולט על הרגש.
  • *טיפוס ה': אוטיסטי- אדם שבונה לעצמו עולם משלו והוא מרוחק מהסביבה.
  • *טיפוס ו': נרקציסטי – אדם שאוהב את עצמו וחי למען עצמו בלבד.
  • *טיפס ז': רפורמטורי-אדם שעסוק בתיקון העולם, בדרך כלל אלו אנשים הפועלים למען החברה.
  • *טיפוס ח': איובי זאבי – אדם החש כזאב בודדבין אם הוא בהמון ובין אם הוא לבדו .הוא אומלל ומר נפש.
  • *טיפוס ט': אנרכי ייצרי- טיפוס הבחורה המתבגרת, אדם שאינו מגלה בגרות ואחריות.

הנה כי כן, מקצוע הגרפולוגיה התקדם משלב האינטואיציה לשלב מדעי-פרשני.בעוד חוקריה הראשונים היו פחות מדענים, ויותר משערים הלכי רוח- הרי הגרפולוגיה המודרנית- ככלי מקצוע טיפולי, נשענת על עובדות מוצקות והוכחות מדעיות ולפיכך – רבים הם הנעזרים בה 

נכתב ע"י טלי ירדני - מכון לגרפולוגיה
www.tali-y.com
Read more...