כל מה שרצינו לדעת על תופעות היפראקטיביות, קשב וריכוז

מאת Eden I-nk
בתאריך 27 דצמבר, 2020

מאמר אינפורמטיבי ומבוסס מחקר אודות תופעה מוכרת מעולם הרפואה.

כל מה שרצינו לדעת על תופעות היפראקטיביות, קשב וריכוז

תופעת היפראקטיביות, קשב וריכוז, Attention deficit/hyperactivity disorder) ADHD), היא תופעה מוכחת, המבטאת את הקושי שלנו במיקוד הקשב שלנו בנושא מסוים: אנשים רבים הסובלים מהתופעה מתקשים להתרכז לאורך זמן, נוהגים באופן אימפולסיבי והיפראקטיבי ואף יתכן ויביעו קושי להתמקד במשימה בכלל, לשבת או להתמקד במשימות מורכבות לאורך זמן.

התופעה נפוצה בקרב מבוגרים וילדים, אך לרוב יזוהו סימפטומים במבוגרים טרם גיל 12, בשל האופן הבולט של התופעה בבית-הספר. על הקושי להתבטא בשתי מסגרות (בית הספר והבית או בית הספר והיחסים החברתיים, לדוגמא) ולהימשך כחצי שנה לפחות.

סימפטומים

למרות היות תופעות הקשב והריכוז שונות ומגוונות, בדומה לסוכרת גם הן נושאות עמן מספר מאפיינים, שניתן להבחין בהם ברוב האנשים הסובלים מהתופעה:

  • נטייה לשכוח עובדות, אירועים או משימות שיש לבצע
  • קושי למקד את הקשב: הסחות דעת וגירויים שונים מושכים את הקשב מאוד מהר ומונעים מאיתנו להתמקד בנושא מסוים
  • קושי להתאפק, המתבטא פעמים רבות בהתפרצות לדברי אחרים
  • קושי להישאר במקום לאורך זמן
  • קושי להתמקד במשימות לאורך זמן או להתמקד במשימה אחת

סיווגים

תופעות קשב וריכוז מחולקות למספר סוגים, כדי לשפר את איכות האבחון והטיפול:

  • אי-קשב דומיננטי (Predominantly inattentive) – מתאר בעיקר אנשים המתקשים למקד את הקשב שלהם ומסיבה זו, לבצע משימות בשלמותן או לעקוב אחר הוראות מורכבות. אי-קשב דומיננטי עשוי להתבטא גם בעת שיחה: קושי לעקוב אחר שיחה או הרצאה, עקב הסחות דעת וגירויים חיצוניים, היא תופעה שכיחה.
    סוג זה של תופעות קשב נפוץ בעיקר בנשים וילדות קטנות. אנשים רבים הסובלים מהתופעה כלל לא מאובחנים עד היום, משום שהסימפטומים מובילים לשקט ומופנמות, מאשר הפרעות והיפראקטיביות.
     
  • היפראקטיביות-אימפולסיביות דומיננטיות (Predominantly hyperactive-impulsive) – כפי שהשם מרמז, אנשים הלוקים בתופעה יפגינו בעיקר התנהגות היפראקטיבית ואימפולסיבית. התנהגות שכזו לאורך טווח עשויה להביע לקושי להתאפק ולשאת תסכולים, תנועות המביעות תסכול, התפרצות לדבריהם של אחרים בזמן שהם מדברים וקושי עז לחכות לתורם.
    אף על פי שמטרד אי-הקשב פחות מאפיין אנשים הסובלים מסוג זה, יתכן וחלקם עדיין יתאמצו לשמור על פוקוס במהלך משימות.
     
  • תופעת קשב משולבת (Combined hyperactive-impulsive and inattentive) – זהו הסוג הנפוץ ביותר של תופעות הקשב והריכוז. אנשים המתמודדים עם סוג זה מציגים את מכלול הסימפטומים של שני הסוגים הקודמים.

יתכן ועם הזמן, הסימפטומים שלכם ישתנו ותופעת הקשב שלכם תשתנה עמה. אם אתם חשים כי התסמינים שלכם השתנו עם הזמן, מומלץ כי תיוועצו ברופא בנושא.

גורמים

תופעה תורשתית

מחקרים רבים מצאו כי תופעות קשב וריכוז נוהגות להופיע בכלל המשפחה. אף על פי שהגנים הספציפיים שמביאים לתופעה עדיין לא נמצאו, מחקרים הוכיחו כי:

  • כאשר אחד מילדים תאומים סובל מתופעות קשב וריכוז, הסיכויים כי אחיו יסבול מתופעות קשב עומד על 70%-80%.
  • הורים בעלי תופעות קשב וריכוז הם בעלי 57% בסיכון להעביר לילדיהם את התופעה.
  • אחים קטנים בעלי תופעות קשב וריכוז עשויים להעיד כי גם אחיהם הגדול סובל מהתופעה ב- 15% אחוזים.
  • אחים גדולים בעלי תופעות קשב וריכוז עשויים להעיד כי גם אחיהם הקטנים סובלים מהתופעה, ב- 41%.

קשיי לידה

תינוקות אשר נולדים במשקל נמוך, נולדו מוקדם מדי או שאמותיהם חוו הריונות קשים יחסית, הם בעלי סכנה גבוה יותר לסבול מתופעות קשב וריכוז.  ילדים שחוו פציעות או פעיות בראשם בעת ינקות אף הם בסכנה גבוהה לסבול מהתופעה. מחקרים מעידים כי נשים שמעשנות או שותות אלכוהול במהלך ההיריון מחריפות את הסיכוי כי הוולד יסבול מהתופעה. חשיפה לבדיל, חומרי הדברה או כימיקלים אף היא משחקת תפקיד.

מסיבה זו מומלץ לנשים מהיריון להישמר מחשיפת העובר לסכנות ובנוסף, לשקול לשלב אומגה 3 בתזונה היומית כדי לתרום להתפתחות הקוגניטיבית של התינוק.

מפגעים סביבתיים

חשיפה ממושכת לכימיקלים, אכילה מרובה של צבעי מאכל, כימיקלים, עישון, שימוש בסמים למיניהם (לרבות מריחואנה) ושתיית אלכוהול מרובה עשויים להביא לתופעות קשב וריכוז לאורך זמן.

למרות הסטיגמה המוכרת, מחקרים רבים פסלו כל קשר בין טלוויזיה או אכילה מרובה של סוכרים ובין תופעות קשב וריכוז. עם זאת, אם אתם סובלים מתופעות קשב, מומלץ להימנע מהם ככל האפשר, עקב השפעה משמעותית על אופן התפקוד היומיומי.

ביולוגיה

נעשו מחקרים אקסטנסיביים אודות המתרחש במוחם של בעלי תופעות הקשב השונות ואכן, נצפו שינויים רבים במערך הנוירולוגי:

  • פחת בצפיפות החומר האפור
  • אבנורמליות ברמות החומר הלבן
  • עיכוב באופן ההתפתחות של קליפת המוח בעת ילדות, לצד פחת בעובי קליפת המוח בעת בגרות
  • ירידה בנפח הכולל של המוח ובמבנים מסוימים במוח בפרט
  • תת-פעילות או פעילות-יתר של אזורים מסוימים במוח, בזמנים שאינם מתאימים

כלל התופעות הללו משייכות לליקוי, באופן הפעילות של אזורים רבים במוחו של אדם הסובל מתופעות קשב וריכוז. קליפת המוח אחראית על איכויות הזיכרון, השפה, ההבנה, הקשב והעיבוד שלנו. הקליפה הזו הולכת ומתפתחת במהלך הינקות והילדות עד לשיא שלה, בגיל ההתבגרות. קליפת המוח של ילדים הסובלים מתופעות קשב וריכוז מתפתחת מאוחר יותר, בעיקר באזורי האונה הקדמית והאונה הטמפורלית, אשר קריטיות לשימור זיכרונות וכינון שליטה עצמית.

גם אזורים עמוקים יותר במוח מושפעים מהתופעה, כגון גרעיני הבסיס במוח הגדול, אשר פועלים בסינרגיה עם קליפת המוח, בפרט האונה הקדמית, כדי לסנכרן ולבצע התנהגויות רצוניות ומתוכננות מראש, המצריכות שימוש במחשבה, תנועה, זיכרון ו/או רגש, בעיקר איפוק ושליטה עצמית. הם אף קריטיים לכלל המוטוריקה של גופנו והכרחיים לתהליכי למידה וביצוע של טכניקות מורכבות.

גם המוח הקטן מושפע מהתופעה, שכן הוא חיוני לתהליכי המוטוריקה בפני עצמו ואף הכרחי לשם הטמעת אופן הביצוע של פעולה ספציפית באופן אוטומטי (כגון אכילה, הליכה ועד לאקרובטיקה, במידה ותתורגל די זמן(.

כלל החלקים הללו פועלים בסינרגיה כדי להביא לתגובה הרצונית. הם עושים זאת באמצעות מוליכים עצביים, אשר מטרתם להעביר מידע מחלק אחד במוח לאחר (להעביר מידע בין התאים) ולגרות פעילויות מסוימות במוח. לדוגמא, באופן שגרתי, אנשים אשר מקשיבים לנושא מסוים לרוב יגבירו את חדות הקשב במוחם ויימנעו מהסחות דעת.

לעומתם, אנשים בעלי תופעות קשב וריכוז אינם יכולים להגיב באופן זה, עקב תקשורת לקויה במוחם. מוליכים עצביים כגון דופמין, נוראדרנלין ויתכן כי גלוטמין (בבוגרים) אינם עושים את דרכם נאמנה לאורך המוח ומסיבה זו, המוח איננו מצליח להבין באופן מלא מה עליו לעשות.

במצבים אחרים, המוח מגיב בצורה שאיננה מתאימה, משום שאזורים מסוימים במוח פועלים טוב יותר כעת, לעומת אחרים אשר אליהם המוליך העצבי לא הגיע. כתוצאה מכך אנשים עם תופעות קשב וריכוז עשויים להתקשות לשמור על פוקוס, להתבלבל יחסית בקלות, לסבול מתופעות שיווי משקל ואף להתקשות ולשמור על איפוק לאורך זמן.

אבחון

קיימות שיטות רבות לאבחון תופעות קשב וריכוז ורוב המומחים גורסים כי בדיקה אחת איננה מהווה קריטריון לתופעה. באפשרותנו לפנות לפסיכולוגים או פסיכיאטרים המתמחים בנושא, מכונים המתמחים באבחון התופעה ואף לרופא שלנו. ההערכה לרוב מתבצעת לאורך חצי שנה וכוללת שאלונים רבים, תשאולים של הורים ומורים (במידה ומדובר בילד) והערכה כוללת של חייו של הפרט. משתנים נוספים שנלקחים בחשבון הם הרמה התפקודית היומיומית של האדם, רמת היצירתיות שלו, קושי או קלות בקבלת החלטות, נטייה "לקפוץ" מנושא לנושא ועוד.

טיפול

קיימות שיטות טיפול רבות בהתייחס לתופעות קשב וריכוז:

  • ליווי פסיכולוגי או פסיכיאטרי.
  • שימוש בתרופות ולרבות ריטלין, קונצרטה ופוקלין.
  • נטילת תוספי תזונה התורמים להתפתחות ותפקוד קוגניטיביים כגון אומגה 3, פוספטידיל-סרין, 12B, ספירולינה ועוד.
  • הקפדה על תזונה נכונה ונטולת סוכרים, פעילות גופנית ושינה מרובה.
  • הגבלת כמות שעות הבילוי מול מסכים.

ADD או ADHD

יתכן ורבים מכם שמעו את המונח "ADD" ותהיתם האם נכון להשתמש בו. עד 2013, המונח נועד להבדיל בין תופעות קשב המתמקדות בהיפראקטיביות-אימפולסיביות ובין תופעות קשב המתארות קושי למקד את המחשבה. כיום כלל התופעה מכונה ADHD בלבד.

כל מה שרצינו לדעת על תופעות היפראקטיביות, קשב וריכוז
מאמרים נוספים...