השחקנית שרה היילאנד מאירה זרקורים על תופעה גנטית מוכרת

מאת Eden I-nk
בתאריך 27 דצמבר, 2020

כתבה לעיתונות. לאחר שעברה את השתלת הכליה השנייה שלה בשש השנים האחרונות, השחקנית המוכרת מהסדרה "משפחה מודרנית" הכריזה כי הגיע הזמן להעלות מודעות בנושא דִּיסְפְּלַזְיָה כלייתית.

השחקנית שרה היילאנד מאירה זרקורים על תופעה גנטית מוכרת

השחקנית שרה היילאנד סובלת מילדותה מתופעה גנטית, המכונה דיספלזיה כלייתית. כתוצאה מכך, היא ערה שתי השתלות כליות בשש השנים האחרונות בלבד. השתלת הכלייה הראשונה שלה התרחשה בשנת 2012, על ידי תרומת כליה מאביה.

הכוכבת הידועה מהתכנית "משפחה מודרנית" נולדה עם התופעה: היא נגרמת, כתוצאה מהתפתחות לקויה של שתי הכליות או אחת מהכליות של העובר ברחם, במהלך ההיריון. כתוצאה מכך, התינוק נולד עם כלים פגומים, שמקשים על כלל תהליך ההתפתחות שלו באופן משמעותי ומשפיעים עליו בטווח הארוך.

מדובר בתופעה נפוצה יחסית, המשפיעה על כ- 7% מהתינוקות בישראל כיום (2019). בארצות-הברית, התופעה משפיעה על כל 1 מתוך 4,000 תינוקות.

חומרת ההשפעה, תלויה ברמת ההתפתחות של הכליות עצמן: בני אדם יכולים לתפקד עם כליה תקינה אחת בלבד ולכן, תינוקות שנהנים מכליה אחת בריאה עשויים לבלות את כל חייהם ללא קשיים, דאגות או אפילו מודעות לכך, שהם סובלים מדיספלזיה כלייתית.

עם זאת, במקרים קיצוניים יותר, כמו של שרה היילאנד, החולים עשויים לחוות כשל כלייתי ובסופו של דבר, אף להזדקק לדיאליזה ו/או להשתלת כליה כדי לשרוד. השחקנית בת ה- 28 מספרת כי הרופאים ניסו אינספור פרוצדורות, שכל המטרה שלהן הייתה לנסות ולהציל את הכליה שלה, אך ללא הועיל. היא בילתה חודשים על גבי חודשים בבית החולים, אך למרות כל המאמצים – היא סבלה מכשל כלייתי בפעם השנייה, בשש השנים האחרונות. בעקבות זאת, היילאנד עברה השתלת כליה נוספת בסתיו 2017. למזלה, גם הכליה של אחיה התאימה לגנום שלה ובזכות זאת, הוא יכול היה לתרום לה את שלו.

היילאנד הצעירה מספרת כי מימי ילדותה, היא התמודדה עם קשיים כתוצאה מהמחלה שלה. ללא המשפחה שלה והטיפול המסור של בית-החולים, היא לא בטוחה אם הייתה מצליחה לשרוד את התהליך הן מבחינה נפשית והן מבחינה פיזית.

כאשר הכליות קורסות – הגוף שלכם איננו יכול להיפטר מפסולת ונוזלים

דיספלזיה כלייתית גורמת לשתן שגופנו מייצר (בכליות החולות), להידחס אל תוך שקי נוזלים הקרויים ציסטות. לאורך זמן, רוב הציסטות מתכווצות ונפלטות דרך השתן או מתכלות בעצמן לנוזל.

עם זאת, במקרים חריפים יותר, הציסטות הללו עשויות למנוע מהכליות שלנו לבצע את עבודתן נאמנה. כלומר, הכליות אינן יכולות לסנן ביעילות פסולת ונוזלים ממחזור הדם וממערכת העיכול שלנו. כתוצאה מכך, הגוף יתמלא ברעלים, שעלולים להוביל לכשל כלייתי של ממש.

במצב של כשל כלייתי, בין 85% ל- 90% מאיכות התפקוד של הכליות שלנו כבר אבד. מעבר לדיספלזיה כלייתית, כשל כלייתי עשוי לנבוע ממגוון של תופעות ולרבות סוכרת, לחץ דם גבוה ותופעות גנטיות מגוונות כגון כליות פוליציסטיות (דומה לדיספלזיה כלייתית), תסמונת אלפורט או זאבת.

תסמינים של כשל כלייתי כוללים עייפות, תיאבון ירוד, קוצר נשימה, נדודי שינה, בחילות ולרוב גם תחושות של קור וצמרמורת.

בנוסף, אדם הסובל מכשל כלייתי עשוי לחוות כאבי בטן, כאבי גב תחתון, לסבול מפריחות או דימומים מהאף.

במידה והרעלים או הנוזלים מצטברים בגוף ברמה חמורה, הדבר עשוי להשפיע על כלל האיברים ולרבות בריאות הלב, הבריאות של מערכת העצבים והמוח בפרט. הדבר יגביר את לחץ הדם של הגוף ולאורך זמן, יביא לפגיעות בכלל המערכות, כולל מערכת הנשימה.

הפעילות השוטפת של הכליות

רובנו נולדים עם שתי כליות: הן איברים בצורת שעועית, שנמצאים מתחת לכלוב הצלעות שלנו; כל אחת בכל צד.

האיברים הללו משחקים תפריד מפתח בשימור הניקיון של מחזור הדם שלנו וכלל הגוף שלנו. הטיהור הזה, תורם לתפקוד תקין של הגוף. הכליות אף מסייעות לגופנו לפלוט נוזלים מיותרים ובנוסף, מפיקות הורמונים שמהותיים, לשימור לחץ דם מאוזן.

בכל יום, הכליות שלנו מסננות כ- 200 קוב של נוזלים – המורכבים מפסולת ונוזלים מיותרים, באמצעות השתן.

השתלות כליות

כאשר נגרם כשל כלייתי, קיים צורך בדיאליזה – פרוצדורה שבמהלכה מכונה מסננת ומטהרת את מחזור הדם שלכם, כדי לפצות על הפעילות הלקויה של הכליות. על ידי כך, הגוף נהנה מתהליך הניקיון ומצליח להמשיך ולתפקד כראוי.

במצבים חמורים, ההמלצה הרווחת היא לעבור השתלת כליה – ניתוח שבמהלכו הכליה שניזוקה מוחלפת, בכליה בריאה, שנתרמה על ידי אדם אחר.

דיאליזה היא האפשרות הפחות עדיפה, משום שהיא איננה אופטימלית: אין באפשרותה לחקות את כל הפעילויות של הכליות. כתוצאה מכך, גם כאשר המטופלים עוברים דיאליזה על בסיס קבוע, הם ככל הנראה יסבלו מבעיות בריאותיות רבות, המתקשרות לכשל כלייתי ולרבות אנמיה, מחלות המתקשרות לבריאות העצמות (הכליות חיוניות לתהליך הוויסות של רמות הסידן בגוף), תופעות לב וכלי דם, רמות אשלגן גבוהות ואגירת נוזלים באזורים שונים בגוף.

ניתוח השתלת כליה נחשב לאפשרות הטובה ביותר לטפל בכשל כלייתי. אנשים שסובלים מכשל כלייתי ואכן עוברים השתלה, לרוב נהנים מחיים ארוכים יותר ומאיכות חיים טובה יותר.

באופן כללי, השתלת כליה היא תהליך מאוד בטוח, כאשר רוב המטופלים מתאוששים ממנו מהר ומחלימים באופן מלא, תוך חודש ועד שלושה חודשים לכל היותר.

עם זאת, כל ניתוח השתלה טומן בחובו סיכונים מסוימים; תמיד קיים סיכוי כי הגוף עשוי לדחות את האיבר. הדבר קרה לשרה היילאנד, במהלך השתלת הכליה הראשונה שעברה, אותה קיבלה מאביה.

הגוף שלנו ובפרט מערכת החיסון שלנו, יודעים לזהות היטב גורמים זרים. כאשר הם אינם מזהים דבר מה, הם ממהרים לדחות ולפנות את הרכיבים מהגוף, מחשש כי יפגעו בנו. רוב הפעמים, מדובר בחיידקים, פטריות, פסולת או אלרגנים. במקרים מסוימים, אף מדובר בהשתלות איברים.

כדי למנוע מצב שכזה, על המטופלים שעוברים השתלות כליה ליטול תרופות שמדכאות את הפעילות של מערכת החיסון במשך כל חייהם. בנוסף, הם מחויבים לעבור ביקורות עקביות במשך כל חייהם, כדי למנוע דחייה של האיבר.

למרבה הצער, חלק מהמטופלים יחוו תופעות לוואי מתרופות אשר נוגדות דחייה ולרבות לחץ דם גבוה, כולסטרול גבוה, סוכרת ואף סיכון רב יותר לסבול מזיהומים, מקושי להתמודד עם מחלות מעבר ומהחלמה איטית של פצעים.

מסיבה זו, כאשר אנו שוקלים לבחור את הטיפול המתאים עבורנו, בכל מקרה שהוא, מומלץ להיוועץ בגורמים רפואיים רבים ככל האפשר, כדי להבין את האפשרויות הנפרשות בפנינו באופן מלא. אף כדאי לפנות למשפחה ולחברים בנושא, כדי לקבל את ההחלטה הנכונה ביותר.

אף על פי שמדובר בתהליך לא פשוט ותרופה שאיננה מושלמת, טיפול בנזק כלייתי באמצעות השתלת כליה עשוי להעניק לאנשים רבים הזדמנות שנייה לחיים בריאים ומאושרים.

מאמרים נוספים...