מאמר מצויין מאת אלי סוויד אשר הופיע ב GeekTime: באופן מפתיע, יזמים רבים בתחום אפליקציות המובייל מתקשים לכמת מראש את אחד הנתונים הקריטיים ביותר בדרך להגשמת חלומם: עלות פיתוח האפליקציה עצמה. לאחר ששמעתי את השאלה עולה שוב ושוב לאורך השנים בניסוחים והקשרים שונים מפי רבים – בין היתר גם על ידי יזמים שהגיעו לשלב בו המיזם מוצג בפני משקיעים מבלי שיכלו לתקצב באופן אמין את עלות הפיתוח, החלטתי לנסות ולפזר מעט את הערפל.
באופן מפתיע, יזמים רבים בתחום אפליקציות המובייל מתקשים לכמת מראש את אחד הנתונים הקריטיים ביותר בדרך להגשמת חלומם: עלות פיתוח האפליקציה עצמה. לאחר ששמעתי את השאלה עולה שוב ושוב לאורך השנים בניסוחים והקשרים שונים מפי רבים – בין היתר גם על ידי יזמים שהגיעו לשלב בו המיזם מוצג בפני משקיעים מבלי שיכלו לתקצב באופן אמין את עלות הפיתוח, החלטתי לנסות ולפזר מעט את הערפל.
אמ-לק
- אפליקציה בחנויות הכרחית על מנת להציע את המוצר למשתמשים.
- ללא נתוני משתמשים הסיכוי לקבלת השקעה או להגיע לשת״פ מסחרי הוא נמוך.
- סטארטאפים ממומנים, במיוחד בארה״ב, מפתחים בעלויות גבוהות – אך ניתן להגיע למחיר נמוך משמעותית.
- Tinder כדוגמא – אפליקציה פשוטה אך חדשנית, אשר עושה שימוש ביכולות הטלפון ומבצעת התאמה בין משתמשים באמצעות השרת.
- נבדקו נתוני שוק כלליים, תוצאות אתרים המעריכים אוטומטית עלות פיתוח, וכן סקר הצעות מחיר מעשרות בתי תוכנה שבוצע בנושא זה ממש.
- טווח המחירים הצפוי לפיתוח אפליקציה פשוטה הדומה לטינדר עצום, החל ב-5,000 דולר לפיתוח בהודו וכלה במאות אלפי דולרים בעמק הסיליקון.
- הערכה סבירה לעלות פיתוח בישראל עבור גרסה 1.0 של אפליקציה כזו בידי בית תוכנה אמין הינה כ-50 אלף דולר.
- עלות פיתוחה של אפליקציה מורכבת משמעותית – למשל כזו הדומה לאובר – תגיע ל-100 אלף דולר ומעלה.
במיזמים רבים שאלת עלות הפיתוח כלל אינה מתעוררת שכן פיתוח התוכנה מתבצע בידי חברי הצוות עצמם. אך כאשר איש מבין חברי הצוות אינו מחזיק ביכולות הטכנולוגיות הנדרשות, הדרך הסבירה ביותר להביא את הרעיון בפני משתמשים הינה פיתוח באמצעות חברה חיצונית. כיום ניתן לפתח כך גם אפליקציות עבור מיזמים המחייבים מיומנות טכנולוגית רבה, שבעבר קשה היה לאתר צוותים חיצוניים הניחנים בה. עם זאת, כאשר מדובר במיזם טכנולוגי מובהק אשר פיתוחו דורש חודשי עבודה רבים ועלותו גבוהה, יעדיפו היזמים ברוב המקרים לגייס צוות פיתוח פנימי.
לכן, בין היתר, מפותחות בדרך כלל במיקוד חוץ אפליקציות שאינן טכנולוגיות במיוחד. כמובן שאין לבלבל בין מורכבות טכנולוגית וחדשנות: רבות מהאפליקציות המהפכניות והמצליחות ביותר בהיסטוריה, אשר שינו את דפוסי השימוש בטלפון עבור מאות מיליוני בני אדם – כמו אינסטגרם, סנפצ׳ט, airbnb או ווטסאפ – אינן מכילות טכנולוגיה מתוחכמת כלל. נכון שכאשר אפליקציה שכזו מצליחה, עליה לשרת משתמשים רבים, דבר מורכב כשלעצמו, אך תשתיות הענן הנוכחיות מאפשרות ברוב המקרים לענות לפחות על שלביו הראשוניים של אתגר זה ללא תוספת משמעותית לעלות הפיתוח. אמירה זו נכונה גם ליכולות טכנולוגיות מורכבות אשר מצורפות כיום לאפליקציות ״בלחיצת כפתור״ – החל במיקום לוויני דרך ראיה ממוחשבת וזיהוי דיבור, וכלה בהצפנת נתונים משוכללת.
אבל גם אם מדובר במוצר פשוט-יחסית כמו הדוגמאות שנמנו לעיל, יתקשו היזמים ברוב המקרים לתקצב מראש את הפיתוח. כאשר הם מנהלים מו״מ מוקדם עם בתי תוכנה, ההערכות שיקבלו תהיינה במקרים רבים רחוקות זו מזו, ופעמים לא מועטות חורגת עלות הפיתוח בפועל מהתקציב בשיעורים מבהילים. נכון כמובן שגם הטווח הראשוני עלול להיות גדול למדי, אך בכל זאת, ״כמה עולה לתפור חליפה ליתום?״…
בואו ניקח את טינדר כדוגמא
דרך אפשרית לענות על שאלה זו היא לבחור אפליקציה מוכרת ולשער כמה היה עולה לפתח אותה. דוגמא טובה לאפליקציה ״לא טכנולוגית״ אשר זכתה להצלחה עולמית היא טינדר (Tinder), שכללה ממשק חדשני לאותה תקופה אשר הבטיח לה מקום בשוק ההיכרויות, והניבה גל הרחוק מלהסתיים של אפליקציות ״מסוג טינדר״ – אשר מתאימות בין משתמשים בתחומים שונים באמצעות מכניזם דומה.
כידוע, טינדר מאפשרת למשתמשים להזדהות באמצעות פייסבוק, להעלות פרופיל הכולל תמונה, להציג תמונות של משתמשים אחרים בקרבת מקום, וכאשר שני משתמשים סימנו באמצעות מחוות החלקה על המסך שהם מוצאים חן זה בעיני זו, מייצרת האפליקציה קישור ביניהם, שולחת הודעות לשניהם ומאפשרת צ׳ט. חלק ממודל ההכנסה של טינדר מבוסס על in app purchase.