הדרך אל הסיפוק

השמים שלחו ניצוצות אחרונות של זריחתה, וחשכה החלה להתפשט סביב. העצב שדעך את ליבו של שמוליק, התעצם יותר, ומזג האוויר הוסיף לנופך המעיק, פוסע הוא בתוך החורשה עבותות העצים, ומחשבות תוגה וחלחלה ממלאים את מוח, "די נמאס לי!" הזדעק מאפס כח, כמה אפשר להעביר ימים ושבועות, בלי תכלית. מחפש הוא זה, זמן רב את עצמותו וישותו. הן ניסה לשפר את גורלו ומצב רוחו, ע"י כמה טיולים מאתגרים עם חבריו, אבל לשווא, חזר כלעומת שבא, ורק השברון והדיכאון העפילו פסגה. לפתע חש בצעדים קרובים, שמוליק נבהל, וחשש מפני הבאות. אבל מיד, יד מלטפת ורכה, תפס במרפקו, ובחיוך גדול שאל את שמוליק, "האם סיפוק הינך דורש? האומנם חייך לא מספקים את ההנאה ושלווה? ."בזאת תדע חביבי, כי אם רוחך בקרבך, זועק במר ליבו על כמיהה והשתוקקות לאושר ועליצות השמחה. סימן מובהק הוא, כי נשמתך האבודה, לא נותן מנוח עד כי תכלכלנו. שתיתן לנפש בתוככי גופך, את צרכיה ומבוקשה. וקח לדוגמא, את הוריך, או כל אדם ישיש, הזקוק לסיוע ועזרה. אם תעשה לעצמך חוק ללא עוררין, ללכת פעם בשבוע לתמוך בהם, ולעזור בכל מבוקשם. הרי נתת לנשמתך, משהו מן הדרוש לה. ואזי הסיפוק והאושר יציפו בכל איבריך. ומרוב שמחה וגילה יצאו רגליך במחול. כי עדינות האמת הצרופה, לא נותן לאיש האלוקי, בנם של מלך, להעביר חייו עלי חלד, ללא מתת יד הגונה, לחובותיו עלי אדמות. וכיצד אחר ימי תקומתו, יבוא בחזרה, כשידיו ריקות. לך עתה, ותאסוף בערגה פנינים ומרגליות, להעשיר את האוצר, שיהא מלא חמדה ואורה. ואמנם לא קלה היא המלאכה, כי לפעמים יבוא על חשבונו של דברים אחרים. אבל אם תעמוד ביתר שאת ורוח, להחזיק בעץ החיים, הרי סיפוקו ואושרו תרדוף אותך כל הימים, ולעולם חוסן, לא תמצא את ישותך כשברי כלים". שמוליק הופתע ונדהם, לנוכח הדברים הפשוטים והבהירים. ואימץ לעצמו את הדרך, להגיע לאושר וסיפוק.