שינויים עדכניים במבנה הבחינה מקצועית א' וברציונל המופיע בשאלות רבות ברירה בסגנון פסיכומטרי הנשען על ידע בהשקעות. מסקנות ודגשים בעקבות הניסיון בלימוד ובבחינות הרשות לניירות ערך מאת עוז שמש מרצה בכיר במקצועית א'- המכללה ובקורס יועצי השקעות מנהלי תיקי השקעות וסוכני ביטוח פנסיוני באוניברסיטת חיפה- המאמר הינו מתוך המבוא לספר הלימוד מקצועית א' מאת עוז שמש שיראה אור בקרוב.
בשנים האחרונות חל שינוי מהותי במבנה הבחינות.
מקור השינוי בתהליך מיקור חוץ (outsourcing) של תהליך כתיבת הבחינה. הבחינות לא נכתבות כבעבר ברשות לניירות ערך, אלא בחברה המתמחה בכתיבת שאלונים מסוג רבי ברירה בשם מח 10 האחראית על כל תהליך כתיבת הבחינה והפקתה. חברה זו מתמחה בהכנת שאלונים, בייחוד שאלונים הכוללים שאלות "רבות ברירה" והיא אחראית בין היתר על בחינות המועצה של מועצת רואי החשבון, בחינות ההסמכה בשמאות מקרקעין, ובחינות ההסמכה של רשם המתווכים, כולם בחסות משרד המשפטים. כמו כן מפתחת החברה הנ"ל את המבחן הארצי בלשון לכיתות ד'...מכאן, שהחברה הכותבת את הבחינה היא בעלת התמחות מיוחדת באופן כתיבת הבחינה, ופחות בידע מימוני מעמיק. זו הסיבה שהבחינות בשנים האחרונות שונות בתכלית מהבחינות בשנים שקדמו להן, החל בבחינה במועד דצמבר 2010,המועד בו הוצאו הבחינות למיקור חוץ, ועד היום(שבע בחינות בסך בכל) נצפית מגמה של הקשחת אופי הבחינה, הן בפן הפסיכומטרי, והן בפן המילולי, כך שכיום נדרשים הנבחנים להיות בעלי היכולת להבין את מהות השאלה על בוריה לפני הניסיון לגשת לפתרון, כך שיוכלו להסיק מסקנות לוגיות הגיוניות שהן פועל יוצא של החומר הנלמד. בחלק מהשאלות,
המילוליות בעיקרן, נבדקת במיוחד הבנת הנקרא, בחלק אחר, נבחנת היכולת לפתח רעיון חדש, שאינו קשור ישירות לחומר הנלמד, ובחלק נוסף חשובה היכולת לפתח ראייה כוללת על סמך נתונים מוכרים של שאלות עבר, והיכולת לבדוק את הסיטואציה המוכרת מזוויות חדשות ובטכניקות חישוביות חדשות, שטרם נבחנו.יחד עם זאת, כותבי הבחינה אינם נמצאים בחלל ריק, ובהתאם למדידת אחוזי ההצלחה של הנבחנים בבחינה, מקלים אחת לתקופה באופן העלאת רמת הקושי בבחינה ממועד למועד. כך למשל, בבחינה שנערכה במועד המיוחד של פברואר 2013, נצפו שאלות דומות באופן בולט לשאלות שהופיעו לראשונה בבחינה שנערכה במועד שלפניה (מועד דצמבר 2012) כך שנבחן שלמד את אופן גישה לשאלות בבחינה האחרונה, ואת צורת ההתחכמות, יכל לעבור את הבחינה בנקל במועד שלאחריה. אצל מרבית הנבחנים בבחינה (ומדובר על כ 1300 יחידות בחינה בשנה) קיים קושי מהותי בהסקת מסקנות מתמשכת מהנתונים ה עולים בשאלה, וזו הסיבה לירידה המשמעותית באחוזי המעבר הכלל ארציים בשנים האחרונות. חשוב לזכור כי על אף החשיבות שבתרגול אינטנסיבי(וכאן אנו ממליצים על שעה וחצי בממוצע ביום בתקופת הלימודים- כשלושה חודשים וחצי), חלק מן השאלות אינן תלויות כלל במידת השינון אלא ביכולת להתבונן במבט על על הבחינה ועל הדרישות בשאלה הספציפית תוך פירוק השאלות לתתי נושאים מוכרים. כ- 75% משאלות הבחינה הן שאלות הקרויות בפי הסטודנטים "שאלות איקאה" בגלל היכולת לצפות את השאלות באמצעות פירוק לגורמים של השאלות מהמועדים האחרונים והרכבתן מחדש בזווית אחרת, כך שנבחן שעבר על שאלות עבר בנוסחן המדויק בבית, יכול היה לשער את נוסח השאלה החדש. גם מקומה של הלוחמה הפסיכולוגית במבחן איננו נפקד. היותה של הבחינה מכרעת לגבי העתיד המקצועי של העוסקים בתחום, ותדירות הבחינה הנמוכה יחסית (אחת לחצי שנה) יוצרות לחצים פסיכולוגיים כבדים אצל הנבחנים,.כותבי הבחינה מודעים ללחץ זה , וחלק מהשאלות הנשאלות , מטרתן לבדוק את רמת הביטחון של הנבחן בשליטתו בחומר וביכולתו לענות על התשובה הנכונה.
המשך המאמר באתר בלוג מקצועית א
פרטים והרשמה בקשר לקורס מקצועית א עם עוז שמש תוכלו למצוא כאן