אבחון גרפולוגי של מיכאל מיכלאנג'לו - ע"י טלי ירדני מכון לגרפולוגיה

מיכלאנג'לו (1475-1564)

מיכלאנג'לו הביע את סבלו ואת מרירותו בציוריו, בציור 300 הדמויות הוא הראה אותן מביעות סבל ,אימה וכאב- אין בציור דמויות שמחות.

ציור המבול-התמקד בסבל ולא במוטיב התיבה.

באיור – מצייר את עצמו בתנוחה הלא נוחה שבה עבד.

דרך כתב ידו נוכל לראות כי מיכלאנג'לו היה טיפוס מלנכולי עם עולם פנימי עשיר שביטא זאת דרך האומנות שבה עסק וזו שימשה לו בריחה מפני תחושות של סבל רגשי ובדידות .

נוכל לראות כי מיכלאנג'לו אדם בעל רגשי נחיתות ופחד מקשר עם אנשים. מאחר ואינו מודע לסיבות למצוקות שלו , הוא משליך זאת על סיבות חיצוניות שכביכול לא קשורות אליו .וטוען שהוא לא מסתדר עם אנשים מפני שהוא מיוחד ונאצל.

דרך תנועת הכתב הנוקשה נוכל ללמוד כי הוא אדם עצור ומבודד, לא נוהג להתחכך בסביבה, קשה היה לו להסתגל חברתית ולכן בנה לו עולם משל עצמו עם חוקים נוקשים ועקשנות רבה .(העדיף לצייר לבד מאשר להיעזר בציירים מומחים).מיכלאנג'לו דבק בעולם הרוחני והיצירתי שייצר לעצמו ,באופן כפייתי ואובססיבי.

מיכלאנג'לו הוא בעל אופי קשה שלא מתפתה להשיג דברים בדרך הקלה, אלא עקשן דיו כדי לפעול באופן שיטתי ועקבי עד שישיג את המטרה שהציב לעצמו .

דרך כתב ידו נוכל לראות אדם בעל דמיון ויצירתיות .ובעל דחף בלתי נשלט ליצור וצורך לממש את היצירתיות שבו.

לסיכום –ניתן לדבר על אדם שהקדיש שנים מחייו ליצור יצירה כה גדולה וכה חשובה תוך דבקות במטרה ועקשנות בלתי מוסברת לעשות זאת ללא עזרה.עם זאת העצב והדיכאון בולטים בכל דמות בציור ובכתב ידו.