כשהמחשבות הרעות לא עוזבות אותך

לפעמים אנחנו מרגישים רע, אולי זה קורה לך ברגע זה ממש, אתה מרגיש רע, שונא את עצמך, כועס, מרגיש חרא בלב, משהו הכי אישי שפגע בך, לא מצליח להתרכז במשהו מבלי שהמחשבה על זה תהדהד ותציק לך. 
אני יכולה לכתוב כל מיני משפטים מעודדים, אולי גם חיפשת כמה כאלה. הם נחמדים ואולי נכונים, אבל כלליים מדיי. 
משפטים גדולים כמו "תחשוב טוב יהיה טוב" או "לא נכשלתי 100 פעמים, אלא מצאתי 100 דרכים שזה לא עובד", הם יפים ומתחכמים אבל לא קרובים ללנחם אותך, זה בכלל לא מדבר עליך ועל הסיפור שלך. 
אמרת משהו שלא במקום, עשית משהו לא נכון, החלטה כל כך שגויה שהכתובת הייתה על הקיר לפני בכתב ברור ובשפה שלך ואתה התעלמת ממנה!, אתה מרגיש חתיכת מטומטם ופישר, עלוב. דברים דומים קרו לאחרים, אבל אתה יצאת הכי מטומטם, הדבר המסוים הזה קרה אך ורק לך. 
אתה חש את הבטן מתכווצת ואת כל התחושה הרעה משתלטת לך על הגוף. זה קורה, זה חלק מהחיים, מוזר מאוד אם יש מישהו שזה לא קרה לו, כמובן לכל אחד בעוצמות שונות. אז מה אפשר לומר כדיי לעודד? איך אפשר למצוא נחמה?  
יש כל מיני עצות, לא ניכנס אליהן, לא מתיימרת למצוא אותן, כל אחד מוצא לעצמו דרכים להתמודד וככל שעוברות השנים המיכל הרגשי שלנו גדל וזה קצת פחות כואב. אבל אי אפשר להימנע מזה, מהתחושה המגעילה הזאת,היא תתפוס אותנו גם בבית אבות. 
אם אתה מרגיש ככה היום ואם הטקסט הזה סתם נגע בך קצת זאת התחלה מצוינת, לפעמים זה מה שאנחנו צריכים. מגיע לנו לקבל הכרה על הפגיעה שלנו, גם אם זאת שריטה קלה, גם אם זה "שטויות", גם אם אתה אומר לעצמך "מביך שאני בכלל מתעסק בזה". אלו הם החיים שלך עכשיו, ואם משהו פגע בך אז זה חשוב ולא צריך לבטל את זה. החיים יהיו קלים יותר אם נשפוט את עצמנו פחות וניתן גם לכאב שלנו מקום.