מנדט לשנות את שמות הרחובות

מנדט לשנות את שמות הרחובות

האם אתם מכירים את כיכר 'מגן דוד' בת"א?

ובכן, גם אם אתם לא מכירים את שמה, אתם ככל הנראה מכירים את הכיכר המהווה נקודת ציון מרכזית ומוכרת בעיר. מדובר בכיכר הנמצאת בכניסה לשוק הכרמל ומדרחוב נחלת בנימין, והיא מהווה צומת בו יוצאים לא פחות משישה רחובות, כמספר צלעותיו של מגן דוד, ומכאן קיבלה את שמה. (רחוב אלנבי נחשב כשני רחובות מכיוון שהוא יוצא לשני כיוונים שונים מהכיכר).

 

לטעמי, ישנו משהו אירוני למדי בכך שמהכיכר הקרויה על אחד הסמלים המרכזיים ביהדות, בציונות וגם בישראליות, יוצאים מצד אחד רחובות אלנבי והמלך ג'ורג', הקרויים על שם אישים בריטים שחיו בזמן המנדט הבריטי, בזמן שמהצד השני יוצא מהכיכר רחוב הקרוי על שם מי שהעניק לעיר העברית הראשונה את שמה, הלוא הוא מנחם שינקין.

 

רחובות אלנבי, המלך ג'ורג' והרברט סמואל הינם רחובות מרכזיים, ארוכים וחשובים בעיר תל אביב. שמות רחובות אלו נקבעו בתקופת שלטון האימפריה הבריטית בארץ ישראל ונקראו, בהתאמה, על שם הגנרל ששיחרר את א"י מהשלטון העות'מאני', מלך בריטניה באותם ימים והנציב הבריטי הראשון. בעיר ישנם עוד מספר רחובות, מרכזיים פחות, הקרויים על שם אישים בריטים, כגון רחוב בלפור (שר החוץ שהעניק את ההצהרה המפורסמת הקרויה על שמו) ולויד ג'ורג' (רה"מ בריטניה בזמן מתן ההצהרה הנ"ל).

 

ובכן, עם כל הכבוד לאימפריה הבריטית ולחשיבות ההיסטורית של פועלה בארץ, הרי שב-2016 בה מדינת ישראל חגגה זה מכבר 68 שנות עצמאות, הגיע הזמן להחליף שמות רחובות אלו לשמות של אישים יהודים וישראלים אשר תרמו רבות לעם יהודי ולמדינת ישראל, וטרם זכו להנצחה ראויה.

 

כאן אולי תתמהו ותאמרו: "אבל הרי יש מאות רחובות בת"א על שם אישים ישראליים - מבן גוריון עד בגין, מיעקב דורי עד דוד אלעזר, מרחל המשוררת עד נעמי שמר, מהרב קוק ועד הרב גורן ומביאליק עד שדרות ח"ן..." (שדרות ח"ן אגב, קרויות על שם חיים נחמן ביאליק, שהינו האישיות היחידה שזכתה לכך ששני רחובות בת"א ייקראו על שמה).

 

ובכן, הדבר נכון חלקית. אומנם נכון שמספר הרחובות על שם אישים בריטים הוא נמוך. אך זו לא הכמות אלא האיכות, כיוון שכאמור, שמותיהם מתנוססים בגאון בלב בירת התרבות של ישראל. כל זאת לא הייתה בעייה לו לא הייתה מצוקת שמות רחובות, וכאן אוסיף נימה אישית.

 

במסגרת לימודיי בחוג לתקשורת באוניברסיטת ת"א, כתבתי לפני מעט יותר מעשור עבודת סמינריון רחבה אשר בחנה התפלגות שמות רחובות בארץ לפי סוגים (אישים מהארץ/חו"ל, צה"ל ומלחמות ישראל, צומח, שמות מקומות ועוד). העיר המרכזית בעבודה הייתה תל אביב, אשר בה בחנתי את ההתפלגות הנ"ל לאורך כמה תקופות.

במסגרת ראיונות שקיימתי אז עם אישים בעיריית ת"א, התברר לי שלמעשה "נגמרו" הרחובות בעיר.

למה הכוונה? בעשורים הראשונים להקמתה של ת"א הקריטריונים למתן שמות לרחובות לא היו מוסדרים ולא הייתה חשיבה ארוכת טווח בנושא. וכך, אישרה העירייה שמות רחובות רבים על שם אישים, שעם כל הכבוד, פועלם לא היה מזכה אותם בכבוד זה, עפ"י הקריטריונים של ימינו.

 

התוצאה? העיר התמלאה חיש מהר בשמות רחובות, וכאשר חלפו להם השנים ונדרש לקרוא שם של רחוב על שם אישיות מכובדת שראויה לכך – לא תמיד היה רחוב "פנוי" (ולעיתים כן היה מקום, אך משפחת הנפטר סירבה להצעת העירייה, כיוון שמדובר ברחוב לא מרכזי/קצר מדי/באיזור פחות מבוקש וכו').

 

כבר אז, בשנת 2004 , הייתה רשימה של עשרות אישים "שחיכו" לתורם להיכנס למפת העיר. כידוע ולדאבוננו, רשימת הנפטרים איננה עומדת במקום ואיננה מתקצרת, ולכן במהלך העשור האחרון התווספו לרשימת ההמתנה שמות של אישים שללא ספק ראויים להנצחה בשל תרומתם ופועלם למדינת ישראל בכלל ולעיר ת"א בפרט, כגון יצחק שמיר, עזר ויצמן, רפאל איתן, שושנה דמארי, יפה ירקוני, יעקב חודורוב, אריק אינשטיין וזוהי רשימה חלקית בלבד.

 

וכאן אני חוזר לשמות הרחובות "הבריטיים". מדוע שרחוב המלך ג'ורג' לא יחולק לכמה רחובות שייקראו על שם אישים ישראליים? למה שלא אסע לאורך הטיילת תוך שאני רואה על גבי השלטים את שמם של אישים שאדע לזהות את פניהם? (ויקום מי שיודע כיצד נראה הרברט סמואל).

ורחוב אלנבי? אפשר היה להקדיש מאמר שלם רק לאופן בו רחוב זו הדרדר לאורך השנים. מדובר לטעמי ברחוב המוזנח והמלוכלך ביותר בעיר, בטח ביחס לאורכו, מיקומו וחשיבותו ההיסטורית. יהיה זה רק נכון והולם שבעת שיפוץ רחוב זה, בתקווה שהדבר יקרה בקרוב, "ישופץ" גם שמו.

 

עליי להדגיש שמדובר כאן לחלוטין במקרה של אהבת מרדכי ולא שנאת המן. אני אומנם פטריוט, אך אין לי דבר וחצי דבר כנגד האומה הבריטית (להפך, אני אפילו מחבב אותה למדי) והרעיון המוצע פה ודאי שאיננו מתבסס על אידיאולוגיה הקוראת להעלים כל סממן מתקופת המנדט הבריטי.

אולם, ככל מקום בעולם, "חשובי עירך קודמים", ואני מאמין בלב שלם שעלינו לפעול להעניק הנצחה הולמת, ככל שניתן, לאישים שעיצבו את מדינת ישראל בתחומים השונים.

קשה להאמין שהדבר יגרום לרוגז בקרב הבריטים ויקומם עלינו את המלכה (על אף שהמלך ג'ורג' היה סבה....). וגם אם כן, בעזרת הסברה נכונה ושימוש בהיגיון בריא, ניתן יהיה להסביר בקלות את השינוי.

 

לבסוף, אתייחס לנקודה שודאי עלתה במוחכם – הרי שמות של רחובות משמשים גם כמראי מקום, כאמצעי התמצאות בעיר וכדרך בה מתנהלת חלוקת הדואר.

אמת. "מי פנוי באלנבי?" כבר הפך מזמן למטבע לשון ישראלי. שמות הרחובות הללו מוכרים וטבועים ולא יהיה קל להתרגל לשמות חדשים, אבל שינויים הם לרוב לא קלים, אך הם קורים.

שמות של מדינות וערים גדולות ברחבי העולם שונו והעולם התרגל: סיאם הפכה לתאילנד, בורמה למיאנמר, סייגון הוסבה להו צ'י מין וסטלינגרד חזרה להיות סנקט פטרסבורג. אם כך, אז בוודאי שניתן לשנות שמות של רחובות בתוך עיר.

 

הטבע האנושי יודע להתרגל ולהסתגל לשינויים. בוודאי אם הם לטובה.

 

אולי תטענו ששמות של רחובות מהווים חלק מהנצחה ציבורית, מסייעים בעיצוב הזהות הלאומית והמוניציפלית, מעניקים יסוד היסטורי ותרבותי משותף לחברה ומשמשים ככלי חינוך והסברה.

 

אני מסכים. לכן כתבתי את עבודת הסמינריון לפני עשור. לכן גם כתבתי פוסט זה.