לפעמים נהיגה בשכרות מתחילה ברגע תמים של בדידות, או צפיפות יתר חברתית, בבית אוכל שכונתי ומוכר. לעתים הסימפטומים המקדימים לנהיגה בשכרות מתרחשים במוקד מילוי כרטיסי המזל השכונתי (או בשפה בוטה מרכז הימורים שכונתי).
האם להרים את הראש מהצלחת? להגיב ולהסתכן בתגובת נגד?
איך אמור להגיב מי אשר בין ביס לביס בשווארמה... מבין שעוד רגע עומדת להתרחש עבירה של נהיגה בשכרות?
נהיגה בשכרות זה לא רק בכביש המהיר. זה אפילו לא רק בכביש. לא תמיד נהיגה בשכרות מקורה באירוע סוער, רווי אלכוהול או סמים אחרים.
בישראל כידוע משקאות אלכוהולים זמינים לצריכה מיידית מצויים כמעט בכל מקום שמוכר מזון. גם אם המזון מסתכם בדוכן פיצוחים וחטיפים ניתן למצוא במקרר משקה אלכוהולי. במקרה "הרע" תהיה שם רק בירה או מנות וודקה זולה בכוסות פלסטיק.
לפעמים נהיגה בשכרות מתחילה ברגע תמים של בדידות, או צפיפות יתר חברתית, בבית אוכל שכונתי ומוכר. לעתים הסימפטומים המקדימים לנהיגה בשכרות מתרחשים במוקד מילוי כרטיסי המזל השכונתי (או בשפה בוטה מרכז הימורים שכונתי). מקומות אלה אכן משרתים לקוחות מזדמנים, אך מרבית לקוחותיהם הם לקוחות קבועים וחוזרים. ברבים מהמקרים נרקמים יחסי חברות בין בעלי המקום ואורחים הקבועים הפוקדים את המקום במשך שנים.
במקומות אלו מתפתחת הרמוניה של שתיקות, בהסכמה. שתיקות של חוסר תגובה להתנהגות שאמורה לעורר לפחות שאלות... גם כאשר ברור יהיה לזר אשר נקלע למקום ושוהה בו. כי הוא עד לתהליכי הכנה בסיסיים ויסודיים לנהיגה בשכרות שתתרחש ברגע שאחד הנוכחים ייצא מהמזללה או מרכז ההימורים השכונתי ויכנס לרכבו.
איך אמור להגיב מי שנקלע במקרה לרגע ההוא. רגע לפני היציאה לרכב.
מעשה שהיה כך היה… על אף הצמחונות הידועה שלי, אני נוהג להיכנס לעיתים למרכז השווארמה השכונתי. להתענג על צלחת תוספות וסלטים ביתיים ולקנח בישיבת עיכול ארוכה מהרגיל…
בשולחן לידי יושב לו איש רב שנים, אשר סועד בגפו ולפניו צלחת שווארמה. והוא מהלל. מהלל את מראה הסועדות. מהלל את טעמו של האוכל. מהלל את בעל המקום המקריח, ומהלל שוב ושוב את זכרונותיו מימים רחוקים בארצות אחרות.
ובטבעיות מופגנת, בין הלל להלל, הוא שולף מתיקו, ומוציא בתנועה בטוחה, את בקבוק הכיס שלו. זה לא תה בתוך הבקבוק... זהו משקה אלכוהולי זול אך רב עצמה...
בעלי המקום משוחח ואף מגיב לדברי השבח וההלל, צופה בסדרת הלגימות ללא התייחסות כלשהי. ואז כמו אל עצמו, הוא מסנן בקול רם כדי שגם בעל המקום וגם שכניו ישמעו: …"אמנם יש לי רק 600 מטר לנהוג עד הבית אבל איך אני אמור לנהוג"...? הוא אומר תוך כדי שהוא ממשיך ולוגם וחוזר להלל ולשבח ודיבורו נעים אך קצת מבולבל.
לאחר מספר דקות כשסיים את ההלל, הוא קם ופונה להטיל את מימיו והילכו מתנדנד קמעה. והוא שב לארוז חפציו ולצאת לדרכו.
ההלל מסתיים והשתיקות חוזרות. בעלי המקום מרוכזים בתהליך חיתוך והכנת השווארמה הבאה וכמו לא שם לב. לתהליך הפרידה מלקוחו הקבוע, שפניו כמו מועדות, אל ביצוע אותה עבירה. נהיגה בשכרות אל מעבר לפינה...
ואתה שבבמקרה נקלעת למקום נותר עם השאלה וההתלבטות הכבדה האם להגיב ולנסות למנוע את התאונה הבאה, ואיך? כי על פי הסדר החברתי הקיים במקומותינו…
…"מה אני שוטר"...? ..."האם התפקיד שלי למנוע נהיגה בשכרות"...?