למה לילדים של היום יש יותר!

הילדים של היום בעלי ידע רב יותר ממה שאנחנו ידענו בגילם, הם דעתניים יותר, סקרנים יותר, חומריים יותר וזמן ההמתנה לקבלת מבוקשם הולך וקטן. מי מאתנו לא שמע את המשפט "אני חייב את זה..." או "אני צריך את זה..." מילדינו. נכון, הם לא באמת חייבים או צריכים את המותרות שהם מבקשים אבל ישנה מין תחושה שהם כל הזמן מנסים 'להדביק את הקצב' מול חבריהם שלחלקם כבר יש את 'הדבר הבא'. אם מדובר בסמרטפון חדש, מותגים כאלה ואחרים, אופניים חשמליים, מחשב או טאבלט לעצמם והיד עוד נטויה.

אנחנו כשהיינו ילדים בגילם, הרצונות שלנו היו שונים, נכון הזמנים שונים ולא היו הטלפונים הניידים או לפטופ, בכלל לא היה מחשב ואם כבר היה אחד הוא שימש לכל המשפחה. כשהיינו מגיעים להורים לבקש, היינו מהססים הרבה לפני ששואלים וכשהגיע הרגע לשאול, לרוב היינו מגיעים עם השאלה כמו "אמא/אבא אני יכול..." או אפילו ממתינים ליום ההולדת כדי שיהיה לנו סיכוי טוב יותר לקבל את רצוננו וברוב המקרים כבר ידענו את התשובה בין אם היא הייתה "לא" או "נחשוב על זה...".

היום הילדים יודעים שהם מסוגלים, הם פשוט יודעים! ולכן הם אפילו לא מרגישים את הצורך להשתמש במילות שאלה (ככה זה מרגיש לנו לפעמים) הם פשוט מגיעים עם הדרישה (עבורם זו לגמרי בקשה) ומה שיפה בדבר, הם מגיעים עם נאום מאוד מרשים הכולל רשימה מאוד מפורטת למה הם זקוקים למוצר ולמה הזמן הטוב ביותר עבורו זה עכשיו והם יודעים בדיוק איך לשכנע אותנו. הם ממש מתנהלים כמו אנשי מכירות קטנים שמצעים את המוצר עבור לקוח, אנחנו 'הלקוח' החשוב ביותר עבורם עכשיו.

אז נכון שאנחנו ההורים יודעים שאין בכוונתם להכתיב לנו או לקבוע עובדות אך הגישה של הילדים היום שונה כל כך מבעבר. הילדים של היום חשופים היום לכל הפרסומות שרצות בקצב מסחרר בטלוויזיה, במדיה החברתית, במשחקים שהם מורידים לטלפונים ויש פרסומות "שקופצות" למסך. ולנו, אין אפשרות לשלוט על כמות הפרסום במדיה.

נכון שהפרסומות נמצאות בכל מקום כל הזמן, יחד עם זאת גם לנו יש יד בדבר. בואו נסתכל על זה רגע, למה לנו יש לא מעט יד בדבר, בגדול, כי אנחנו חינכנו אותם לזה. למה אני מתכוונת? אנחנו דוחפים אותם לדעת, לחקור, להתעניין, אנחנו מעודדים אותם למצוינות ולחשוב בגדול, אנחנו אחראיים להם ולחינוך שלהם. והם בסה"כ נכנסו לתוך המציאות הזאת שאנחנו בגילם לא הכרנו כי פשוט זה לא היה.

ולכן אני אומרת הילדים של היום בהכרח שונים מהילדים של פעם, וכמו לכל דבר יש שני צדדים למטבע. אנחנו כהורים רק צריכים לכוון אותם לשבילים והדרכים שנראים לנו הטובים ביותר עבורם.