עוד דבר שכל מי שיש לו חתול יודע

עוד דבר שכל מי שיש לו חתול יודע, זה שבגדים שחורים זה אף פעם לא לגמרי. גם לא השמלה השחורה ההיא שלבשתי למסעדה עם המנות הקטנות והמחירים הגדולים. אפילו לא החולצות השחורות של אלה שחיבקתי. זה קטע שאתה לא בהכרח צריך שיהיה לך חתול, ושמספיק רק לחבק מישהו שיש לו חתול כדי שהחולצות שלך יפסיקו להיות שחורות. ומה אני אגיד לכם, מילא אני, אבל לולה היא חבקנית מצטיינת. לפעמים היא ממש מפתיעה אותי, היא מתכרבלת בידיים זרות, כאילו אומרת לי "אני סומכת על הבחירות שלך". היא סמכה עליי כשבחרתי שנעבור דירות, וגם כשהשארתי אותה לאיזה שבוע כשטסתי לחו"ל פה ושם, ואפילו כשדרכתי לה בטעות על הזנב והיא צווחה והתנצלתי אלף פעמים. מה שיפה זה, שזה הדדי כל הקשר הזה. אני סמכתי עליה שהיא תייצר הסחת דעת כשאני מרגישה קצת לבד מידי, ותגרום לי להרגיש מלכת אנגליה כשאני חוזרת מהעבודה, אפילו שלפעמים המבט שלה אומר יותר "איפה היית כל היום עבד?". בכל מקרה, מזל שאנחנו ביחד בתוך החיים האלה, שהם לפעמים מאוד מאתגרים לחתולים ולבני אדם כאחד. ולפעמים פתאום מתקבלת הודעה לפלאפון באיזה צהריים בעבודה, "מצאתי שערה של החתולה שלך על החולצה השחורה שלי, שתדעי שהתגעגעתי". אנחנו עושות את זה נכון סך הכול.