עריכת טקסט - על מה ולמה?

עריכת טקסט - על מה ולמה?
דוגמה מכותרת בעיתון: "ריבלין ושקד תומכים בחנינה לנשיא לשעבר, אם יידחה בוועדת השחרורים".
על מה, או על מי, נאמר:"אם יידחה"? על הנשיא לשעבר קצב? והרי לא הוא יידחה, אלא תידחה בקשתו לחנינה. אבל אם כך, צריך היה לציין: "תידחה בקשתו...". הואיל ולא כך כתוב, יש לומר, ש"יידחה" מדבר בקצב עצמו, או בערעורו. זהו אפוא, ניסוח של כפל משמעות, שפוגם, כמובן, בבהירות.

עריכת טקסט - על מה ולמה?
דוגמה מן העיתונות: "שרי החוץ הערבים הכריזו על חיזבאללה ארגון טרור".
מה למעשה הכריזו השרים? 
א. השרים הכריזו: 'ארגון טרור!'". ועל מי טענו כך? זאת אין הם עצמם אומרים, אלא העיתונאי מוסיף: "על חיזבאללה". 
במקרה כזה צריך הניסוח להיות: "שרי החוץ הערבים הכריזו על חיזבאללה: "ארגון טרור!" (סימן הקריאה נוסף, כי זו הכרזה).
ב. "שרי החוץ הערבים הכריזו על החיזבאללה, שהוא ארגון טרור". כאן אין הכרזה ישירה, אלא העיתונאי מספר לנו על תוכנה (ולאו דווקא על ניסוחה המדויק).
אולם, הכתוב בעיתון - "שרי החוץ הערבים הכריזו על חיזבאללה ארגון טרור", הוא נוסח כלאיים, בין שתי האפשרויות התקינות.

עריכת טקסט - על מה ולמה?
דוגמה מן העיתונות:
"פצועים וחמישה עצורים בעצרת התמיכה בטראמפ".
פירוט מספר העצורים, אך לא מספר הפצועים, יוצר חוסר איזון, ומעורר, על כן, תהיות:
1. האם מספר העצורים חשוב ממספר הפצועים?
2. האם פירט העיתונאי רק מה שידע (מספר העצורים)? אם כן, הידיעה מעוררת רושם של רישול.
3. למה לא נמנו הפצועים? אולי היו רבים מספור?
ומה הפתרון? במידה שחוסר האיזון נובע מחוסר ידע – יאמר העיתונאי כך: "עד כה לא נודע מספר הפצועים, אך מספר העצורים הוא...". "מספר הפצועים אינו ידוע, ומספר העצורים הוא...". המודעות לחוסר האיזון, היא זו שמפצה עליו.

עריכת טקסט - על מה ולמה?
דוגמה מן העיתונות:
אל תעשה - 
"עשרה חברי סגל (האוניברסיטאות) מוחים על הצעת בנט שגובתה ע"י ראש הממשלה, להמשיך ולהפעיל את המועצה בהרכב חסר, אחרי התפטרותם של שישה מהחברים בה במחאה על התנהלותו של שר החינוך".
משפט זה כה ארוך, עד שבסופו הקורא אינו זוכר את תחילתו. במשפט ארבעה משפטים טפלים, שכאילו קפצו יחדיו על המשפט העיקרי, כדי "לתפוס עליו טרמפ", בהזדמנות זו, שהוא "יוצא לדרך", וראו כמה אינפורמציה:
1. "עשרה חברי סגל מוחים על הצעת בנט" - משפט עיקרי. 
2 . ההצעה גובתה ע"י ראש הממשלה – תדעו, שבנט לא לבד בעניין הזה.
3 . הצעת בנט (בתמיכת ראש הממשלה) היא להפעיל את המועצה בהרכב חסר.
4 . כל זה קרה אחרי שהתפטרו מהמועצה שישה חברים. 
5 . ששת החברים התפטרו במחאה על התנהלותו של שר החינוך.
משפט זה מעורר רושם, שהמחבר נזכר בעניינים רלוונטיים תוך כדי כתיבתו, והוא מוסיפם, גם במחיר הבהירות. ואיך ראוי לכתוב במקום זאת?
עשה:
במחאה על התנהלותו של שר החינוך בנט, התפטרו שישה מהחברים במועצה להשכלה גבוהה. בנט הציע, בתמיכת ראש הממשלה, להמשיך ולהפעילה בהרכב חסר, אך עשרה מחברי סגל האוניברסיטאות מוחים כנגד הצעה זו.

עריכת טקסט - על מה ולמה?
דוגמה מן העיתונות: "ועדת השרים תחליט היום אם לתמוך במענק לידה לנשים היולדות בביתן."
ההחלטה "לתמוך במענק הלידה", פירושה – צידוד במענק עצמו. אבל – המענק אינו אלא סכום כסף ניטרלי, ותמיכה בו דומה לתמיכה במיליון דולר - חסר ההקשר. נכון לומר: "ועדת השרים תחליט היום אם לתמוך במתן מענק דמי לידה ליולדות בביתן". דרך אחרת: הפיכת "מענק" לשם פעולה: "ועדת השרים תחליט היום אם לתמוך בהענקת דמי לידה לנשים היולדות בביתן."
בקיצור - קיצורי דרך - קצר בהבנה.

עריכת טקסט - על מה ולמה?
דוגמה מן העיתונות: "האם השכלה ואורח חיים מפחיתים את הסיכון לדמנציה?"
כותרת זו היא למעשה שאלה, על שני גורמים שעשויים להפחית את הסיכוי לדמנציה (קיהיון): השכלה, ואורח חיים. בנוגע להשכלה, ניתן לשער במה מדובר - המוח שמתאמץ לדעת ולהבין, יש סיכוי גדול יותר שלא ישקע בניוון, וזאת, בדומה לגוף המתאמן.
אבל לשאלה, אם "אורח החיים" מפחית את הסיכון לדמנציה, אין תשובה. לא מפני שלמדע אין תשובה (אולי יש לו, ואולי אין), אלא מפני שהשאלה רחבה מדי, ולכן מעורפלת. הרי גם אם לאורח החיים השפעה על התפתחות דמנציה, עדיין יש לשאול: איזה אורח חיים בכלל רלוונטי לשאלה זו (ודאי אין הכוונה להתענגות אין קץ על מנעמי החיים, לדוגמה)?

עריכת טקסט - על מה ולמה?
דוגמה מן העיתונות: "שיעורי דמוקרטיה חובה ישולבו בתכנית הלימודים בתל אביב". זו ידיעה משמחת: שילוב שיעורי דמוקרטיה בתכנית הלימודים הוא יזמה מבורכת, שראוי שתתקיים בכל הארץ, ולא רק בתל אביב. אלא שנשאלת השאלה – מה מובן "שיעורי דמוקרטיה חובה"? האם הכוונה, שיילמדו שיעורים בַנושא "דמוקרטיה חובה"? 
יש להניח שהעיתונאי התכוון לדווח, שתחול על התלמידים חובה ללמוד את שיעורי הדמוקרטיה; אם כן, נכון לכתוב: "שיעורי חובה בדמוקרטיה".

עריכת טקסט – מה יוצא מזה?
בעריכת טקסט שתי בחינות עיקריות - עריכת הלשון ועריכת התוכן. מטרות עריכת הלשון הן השגת בהירות ועושר של ביטוי, יחד עם תקינות לשונית. עריכת התוכן היא בקרת ההגיוניות והלכידות של הכתוב, ועמידה על הצורך להשמיט דברים או לכלול אחרים. השילוב של עריכת הלשון עם עריכת התוכן – משפר את האסתטיקה והמצלול של הכתוב, ומחדד את המסר שלו.