מנהגים נפסדים בתרגום טכני ועסקי

תרגום טכני הוא תחום עיסוק קשה. העבודה דורשת ידע בתחום שבו מדובר, לימוד מתמיד והתעדכנות בחידושים טכנולוגיים, והיא מתבצעת לעתים קרובות בלחצי זמנים בלתי סבירים ומתוך אילוצים: לדוגמה, קבלת מילון מונחים שהכין הלקוח הכולל שגיאות או מונחים שגויים, עבודה עם זיכרון תרגום חסר אחידות ועקביות, עם שגיאות בעברית, חוסר אפשרות ליצירת קשר ישיר עם הלקוח לצורך התייעצות – עקב עבודה דרך שרשרת של סוכנויות תרגום, שחלקן אינן בישראל ואין להן שמץ של מושג בעברית ומהן הבעיות שמעורר תרגום לעברית (כגון דו-כיווניות), חוסר שיתוף פעולה מצד הלקוח במקרה שיש אפשרות ליצירת קשר ישיר אתו או התעקשות של הלקוח על מונחים שנראים לו מקובלים בענף שלו, אך הם אינם בדיוק על טהרת העברית, כאשר יש אלטרנטיבות מתאימות בעברית ועוד. לאחרונה נוספה על כל אלה התמודדות עם עורכים (או reviewers כפי שמכנים זאת בענף) שעבודתם רשלנית, שאין להם ידע בסיסי בעברית, המתקנים טקסטים המתורגמים כהלכה ומוסיפים בהם שגיאות, ניסוחים מרושלים וטעויות הקלדה שלא היו קיימות בתרגום המקורי, ועכשיו לך תתווכח עם עורך שכביכול יודע יותר ממך והוא סמכות עליונה, כביכול, מבחינת הלקוח.

למרות ובהתחשב בכל הקשיים האלה, גם כאשר המתרגם בקי בחומר המתורגם, אחראי דיו כדי לבצע חקירה ולמידה, אינו מתעצל לשאול אנשי מקצוע כשהוא אינו מבין מונח או ביטוי במקור (במקום להמציא כיד הדמיון הטובה עליו), מקפיד על עבודה נקייה, מבצע עריכה עצמית והגהות על החומר לפני מסירתו, אנו עדים למנהגים תרגומיים נפוצים שהם בבחינת מגיפה. בשנים האחרונות התבסס מעין "סגנון" בתרגום טכני שכמעט כל אחד נדבק בו, ומתרגמים חדשים הנכנסים לתחום חשים כי זהו הסגנון הנדרש ומאמצים אותו.

תרגום הוא תהליך של בחירה מתמדת: המתרגם בוחר מתוך אוצר המילים והמבנים התחביריים והדקדוקים הקיימים בשפת התרגום את אלה המתאימים ביותר לטקסט בשפת המקור. ברגע שתהליך זה מנווט למנהגי עבודה מקובעים, כאשר מילה או ביטוי מסוימים, או מבנה משפט מסוים, מתורגמים תמיד באותו אופן, ללא קשר למקור, תהליך הבחירה מצטמצם, על חשבון איכות העבודה והתוצר הסופי. קיבעונות של מתרגמים לעברית בתחום הטכני הם כה נפוצים כיום, עד שרוב המתרגמים כלל אינם מודעים להם. הטקסטים המתורגמים הנוצרים כתוצאה מכך הם מסורבלים ולעתים שגויים, שלא לצורך.

סגנון גבוה שאינו תואם את המקור

חומר טכני נועד לשרת מטרה פשוטה: ביצוע פעולות מעשיות. בהיותו כזה הוא מחייב קריאה וקליטה מהירות, ועליו להיות פשוט ובהיר ככל האפשר. רוב הטקסטים באנגלית הם אכן כאלה. הלשון פשוטה, המשפטים קצרים ואינם מסורבלים. כאשר טקסטים אלה מתורגמים לעברית, אנו עדים לתופעה של הגבהת הרובד הלשוני שלא לצורך. קיימת נטייה גורפת להשתמש במילים מסוימות ממשלב לשוני גבוה, הנחשב משום מה "מתאים לתחום הטכני" ולא באחרות, שהן פשוטות, קריאות וברורות הרבה יותר.

וכך: מילות תיאור זמן או הווה מתמשך באנגלית כגון  while, when (printing, importing) יתורגמו תמיד בנוסח הבא: "בעת עבודה עם התוכנה, ניתן לבצע את הפעולות הבאות", "בעת הדפסה, ניתן ללחוץ על הלחצן 'השהה'." ומה עם בשעת, בזמן, במהלך? או פשוט 'כש...'? כל אלה נשכחו ואבדו מלשון התרגום הטכני. והרי באותה מידה ניתן לתרגם: "כשעובדים עם התוכנה, ניתן לבצע את הפעולות הבאות," או "במהלך הדפסה, ניתן ללחוץ על הלחצן 'השהה'."

קיימת העדפה ברורה לשימוש באוגד בסגנון המוגבה (הינו, הינה, הינם) במקום באוגד הפשוט (הוא, היא, הם, הן). וכך אנו מוצאים כי "תוכנה זו הינה כלי לעיצוב גרפי" במקום: "תוכנה זו היא כלי לעיצוב גרפי"; "היישומים של חברת XXX הינם יישומים שימושיים לתחום העסקי" במקום "היישומים של חברת XXX הם יישומים שימושיים לתחום העסקי."

באופן דומה, קיימת העדפה לשימוש במילים "ישנו", "ישנה", "ישנם" במקום "יש" הפשוט: "ישנם יישומים שמתאימים לצורך זה" במקום: "יש יישומים המתאימים לצורך זה," או "קיימים יישומים שמתאימים לצורך זה."

נטייה לתרגום מילולי

מבנה המשפט באנגלית ובעברית הוא שונה, ולעתים רעיון המנוסח בדרך מסוימת באנגלית ניתן לנסח אחרת בעברית, תוך כדי העברת אותה משמעות בדיוק, בדרך קצרה ופשוטה יותר. מה שחשוב בחומר טכני, ובכל תרגום, הוא העברת המשמעות, מבלי להחדיר לטקסט סרבול שלא היה בו במקור. תרגום מילולי מדי יוצר לעתים בעיות מסוג זה, ולכן יש צורך להבחין במקומות שבהם תרגום מילולי הוא מתאים ומעביר את המשמעות, ובמקרה כזה לדבוק בו, לבין מקומות בטקסט שבהם הוא אינו מתאים ודורש שינוי בתרגום, לדוגמה שינוי מבנה המשפט, השמטת מילים מיותרות, גילוי גמישות לפי ההקשר במקום התעקשות על תרגום של אחד לאחד של ביטוי או מילה – כל זאת לצורך יצירת טקסט פשוט, נכון מבחינת לשונית וקריא יותר.

וכך: המילה for באנגלית מתורגמת בצורה כפייתית ממש ל"עבור", במקום שימוש באותיות השימוש (ל' השימוש, ב' השימוש, מ' השימוש) או במילים אחרות המתאימות לפי ההקשר. המילה "עבור" יכולה להחליף מבחינת המשמעות הנכונה בעברית את המילה "בשביל". אך במשפט הבא: "בחרו אפשרות זו כדי לציין צבע רקע עבור הקובץ המיוצא" או: "נוצר גופן חלופי עבור הגופן החסר," לא ניתן להחליף את המילה for במקור האנגלי במילה "בשביל", ולכן גם המילה "עבור" היא שגויה. במקום זאת אפשר פשוט לומר: "בחרו אפשרות זו כדי לציין צבע רקע לקובץ המיוצא", או "נוצר גופן חלופי במקום הגופן החסר" – פשוט וקריא הרבה יותר, וגם נכון בעברית.

המילה by באנגלית מתורגמת תמיד ל"באמצעות" או "על-ידי". למשל: "ניתן לשנות את העיצוב על-ידי/באמצעות לחיצה על הלחצן XXX." ומה לגבי המשפט החלופי הבא? "ניתן לשנות את העיצוב בלחיצה על הלחצן XXX"? בעברית (שלא כמו באנגלית) אפשר בהחלט לבצע פעולה בלחיצה, בגרירה, בהטיה (במקום: באמצעות לחיצה, או על-ידי הטיה).

הביטויים to, in order to יתורגמו תמיד ל"על-מנת" (ובייחוד ללא מקף: על מנת). המשפט Use this tool to inspect and correct the document’s contents יתורגם כך: "השתמשו בכלי זה על מנת לבדוק ולתקן את תוכן המסמך." אך יש אפשרויות נוספות, שלעתים מתאימות יותר, כגון: "השתמשו בכלי זה כדי לבדוק ולתקן את תוכן המסמך" או "השתמשו בכלי לבדיקה ולתיקון של תוכן המסמך." ההעדפה הבולטת למילה "על-מנת" לטובת המילה הפשוטה יותר "כדי" היא מוזרה, מה עוד שמי שכבר משתמש במילה כדי מוסיף לה ב' ויוצר שגיאה בוטה (בכדי).

שימוש בגוף שני, הנפוץ בטקסטים טכניים באנגלית, נשמר בתרגום לעברית, למרות שהוא אינו מתאים לעברית. במקום לכתוב: "תוכל", "באפשרותך" (You can) ניתן להשתמש ב"ניתן" שהוא נייטרלי, עוקף את הבעיה הנצחית של שימוש בלשון זכר/נקבה/רבים, ומתאים גם לעברית וגם למקור.

שגיאות מושרשות בעברית

מספר שגיאות נפוצות חדרו לתחום התרגום הטכני, חלקן באשמת מיקרוסופט, שלצד עבודה נהדרת שביצעה בגיור מונחים בתחום המחשוב, החדירה גם שגיאות בוטות בעברית, שהפכו למעין סטנדרט. המשתמש (וגם המתרגם) כה רגיל למונחים אלה, שהמונח הנכון נשכח ואבד.

הזכרנו לעיל את המילה "עבור" כתרגום אוטומטי למילה האנגלית for, שהוא גם שגוי בעברית. באופן דומה,  About יתורגם תמיד ל"אודות". שימוש במילה זו הוא שגיאה בעברית (יש לומר "על-אודות") שהשתרשה בעקבות מיקרוסופט. במקומה ניתן להשתמש במילה 'על': במקום לתרגם: "הוא סיפר לי אודות הבעיה" ניתן לתרגם "הוא סיפר לי על הבעיה." גם פשוט יותר וגם נכון. לעתים מתרגמים נוטים להוסיף את המילה "אודות" גם כשהמילה אינה במקור. לדוגמה: Print production tools overview יתורגם ל"סקירה אודות כלי ההדפסה" במקום "סקירה על כלי ההדפסה."

לפני שמות מוצרים באנגלית נוהגים להוסיף ה' הידיעה (קובץ ה- PDF, קובץ ה- HTML), דבר המסרבל את הטקסט במידה רבה, שלא לצורך. שמות בעברית אינם זקוקים ליידוע נוסף – בדיוק כפי שלא כותבים מערכת ההפעלה ה- Windows, או שירת הדויד (אלא מערכת ההפעלה Windows, שירת דוד), ניתן לכתוב: קובץ PDF או קובץ HTML. אם חושבים שחייבים את היידוע כאשר במקור מופיעה המילה the –  ניתן לכתוב: קובץ PDF זה....

משפטים טפלים ללא מילת שעבוד (משפטים כגון "המחשב עליו אנו עובדים", "הדיסק בו נמצא היישום" וכן ביטויי שעבוד  שגויים, כגון "מאחר ו..." במקום "מאחר ש...") הם תבנית נפוצה בכלל, שחדרה גם לתרגום בצורה גורפת. רוב המתרגמים שכחו (או לא ידעו כלל מלכתחילה) שבעברית, שלא כמו באנגלית, יש צורך במילת שעבוד במשפטים טפלים. רובם שכחו שרק במקרים מסוימים בלבד מופיעה מילת השעבוד בתוספת לו' החיבור (הואיל ו... היות ו...) – בכל שאר המקרים יש להוסיף את מילת השעבוד ש... (מאחר ש... מכיוון ש... משום ש... וכן הלאה). תבניות אלה הן כה שגורות, שעורכים לשוניים המתקנים את הטקסט חייבים לשכנע שזו אכן העברית הנכונה.

קיים בלבול גורף בין "במידה ש..." לבין "במקרה ש..." או פשוט "אם". לדוגמה: In case you need to (ואפילו When you need to) יתורגם "במידה שתצטרך" במקום "במקרה שתצטרך", או "אם תצטרך," ובכלל עדיף לומר בלשון נייטרלית "אם יתעורר צורך". הביטוי "במידה ש..." נועד לתיאור מידה, ולא בכך מדובר בדוגמה זו. גם זהו שילוב של נטייה לתרגום מילולי עם חוסר ידע מובהק.

באופן דומה, קיים בלבול נפוץ בין "עשוי" ל"עלול", כאשר נעשה שימוש ב"עלול" במובן חיובי במקום במובן שלילי, או להפך.

***

כל התופעות שצוינו לעיל יוצרות תרגומים בסגנון מוגבה שלא לצורך, שגוי לעתים קרובות, והעיקר – דל ומסורבל מבחינה לשונית. ההרגל לתרגם מילה מסוימת באנגלית בדיוק באותו אופן בכל הקשר שהוא יוצר משפטים שמעולם לא היו נכתבים כך במקור, שבהם המקור האנגלי שקוף לגמרי, והם אינם בהירים כלל בעברית. הנטייה להשתמש במילים כגון "בעת", "עבור", "אודות", "על-מנת", "באמצעות", וכן ההיקבעות על נוסחים תחביריים מסוימים הנשמעים "יפה יותר" לבין לשון דיבור פשוטה עד כדי מדוברת, יוצרות חוסר אחידות במשלב הלשוני של הטקסט וסרבול של הטקסט המתורגם, באופן שהוא אינו ממלא את ייעודו: העברת מסר ברור ומדויק, מתוך התחשבות בקורא שאמור לקרוא את הטקסט.

 

מונחי מיקרוסופט וחידושי האקדמיה – כן או לא?

כשמדובר בהעברת מסר ברור, לא ניתן שלא להזכיר את הדילמה של מונחים לועזיים בטקסטים טכניים. התחום הטכני, במיוחד מחשוב ותקשורת, הוא תחום הנמצא בהתפתחות מואצת, ומתחדש מיום ליום. טכנולוגיות ומוצרים חדשים יוצרים צורך במונחים חדשים, ואלה נוצרים וחודרים לשוק המקצועי. תופעה זו מעמידה את המתרגם לשפות אחרות מאנגלית בדילמה מתמדת: האם לתרגם buzz words או שלא לתרגמן? בנוסף קיימים מונחים "ותיקים" שהשתרשו בפי אנשי מקצוע, בתעתיק לעברית. אנשי לשון בתחום עוסקים בגיור מילים אלה לעברית, אלא שהתחום לעתים מאמץ את החידושים ולעתים לא. כדי שהחומר יענה על ייעודו – הבנה מהירה של המשתמש הטכני – על המתרגם להתחשב קודם כל בו, ולא לאמץ מיידית כל חידוש שיצא לשוק, כולל חידושי האקדמיה, שחלקם נקלטו יפה (תקליטון, תקליטור) וחלקם לא (פִּתחה במקום port, החלה במקום יישום, תקיע במקום dongle, מִרשֶתֶת במקום אינטרנט ועוד).

באותה מידה, עם כל הכבוד לעבודה שביצעה מיקרוסופט-ישראל במינוחים בתחום המחשוב, ולאור העובדה שהיא יצרה סטנדרט שהשתרש בקרב המשתמשים, עדיין אין לקבל כל מונח של מיקרוסופט ככתבו וכלשונו, אלא להפעיל שיקול דעת, ובמיוחד – ידע לשוני בסיסי, בכל מקרה לגופו. גם כאן אנו חוזרים לאותה נקודה: התחשבות בקהל היעד. המשתמש אמור להבין את מה שהוא קורא, שאם לא כן – המתרגם אינו עושה את תפקידו.

 

 

                                                                                                תמר עמית, מאי 2007

                                                                                                © כל הזכויות שמורות