בניה ירוקה אקולוגית

הענקת פרס נובל לשלום לפעיל כדור הארץ אל-גור, כניסתה של הענקית "גוגל" ליצור "חשמל ירוק", וזכייתם של האדריכלים הישראלים קנפו-כלימור בתחרות לתכנון רב קומות אקולוגי בסין, מעידים עד כמה התפתחה המודעות לאיכות הסביבה בעולם. שיחה עם האדריכל דויד רנוב, מייסד "בוסתן עולמי" ומתכנן הקניון האקולוגי הראשון במזה"ת (5,500 מ"ר), על בניה ירוקה בארץ.

 

"בניה ירוקה" היא ביטוי כללי למגוון שיטות תכנון ובניה אשר מותאמות לעקרונות שימור הסביבה וחוסכות משאבי אנרגיה ומים. הבניה הירוקה מעודדת מיחזור, מטפחת את הסביבה הטבעית ומשקמת את הסביבה העירונית.

 

בניה ירוקה מאפשרת פיתוח השומר על האיזון האקולוגי בטבע. בניה מותאמת אקלימית (בניה סולארית אקטיבית ופסיבית) חוסכת, על פי מחקרים שבוצעו בעולם, עד 80%- 90% מצריכת החשמל או אנרגיה אחרת  המשמשת בתפקוד הבית.  

 

דויד רנוב הוא אדריכל ויזם אקולוגי שפיתח את תורת ה"בוסתנאות" לבניה ירוקה. רנוב, תושב עין יעקב בגליל, הקים בעשור האחרון בתים, שכונות וכפרי נופש אקולוגיים, וכיום מתכנן קניון אקולוגי שייבנה בכפר ורדים.

 

 

רנוב מסביר: "תכנון אדריכלי של בניה ירוקה כולל התייחסות אינטגרטיבית לאספקטים של מבנה, שטח, אדם וטבע, באופן בו האדם הוא חלק חיובי בסביבה, ולא זה המביא חורבן על משאביה.

 

האדריכל לה קורבוזיה, נביא האדריכלות המודרנית במאה הקודמת, ראה את "הבית כמכונה". אנו נמשיך בכיווןפונקציונלי זה, ונעדכן את האמירה למאה הנוכחית. אנו רואים את הבית כ"מכונת טבע". לכל בנין, שכונה או סביבה אותם ניצור, נתייחס כאל מערכת טבעית, הדורשת איזון מערכתי מורכב ושלם.

חמשת המערכות הבסיסיות אליהן מתייחס התכנון האדריכלי האקולוגי הן:

אדמה, מים, אנרגיה, צמחיה וחיים".

 

 

"הקניון שייבנה בכפר ורדים מתוכנן כמבנה פסיבי סולארי, המאוורר על ידי אוויר הרים מערבי. הבניין מתוכנן ככונס-אוויר באורך 70 מטר וברוחב 20 מטר. המבנה האווירודינמי, יוצר זרימת אויר קבועה ומווסתת. מהנדס אנרגיה המשולב בפרויקט יתכנן את חישובי המיזוג והחימום.

 

 

הקניון ייבנה על דופן הר בצורה המשתלבת בנוף. חזיתו הדרומית תיבנה  כבוסתן הררי שיש בו טרסות, עצי זית וצמחי מרפא, תעלות מים, מפלים ובריכות בסגנון הגנים התלויים של בבל. 

 

החלל הפנימי של הקניון יואר באמצעות תאורה טבעית. מרפסת בשטח 400 מ"ר תפנה לנוף הים התיכון, ומרכז מיחזור לפסולת מקומית ייבנה באזור תפעול מוצנע. מי גשם ייאגרו ויוחדרו לאדמה. על הגג תהיה גינה. חומרי הגימור של הקניון יהיו עץ, אבן אדמה, חרס, זכוכית וברזל".

"איכות חיים היא טיבם של התנאים הסביבתיים של האדם. איזה אויר הוא נושם? מה איכות המים שהוא שותה? כיצד הוא צורך או משמר אנרגיה? כיצד הוא מטפל במזונו? מהם אמצעי התחבורה שלו? וכיצד הוא מתייחס לפסולת שהוא מייצר.

 

הבניה הירוקה נותנת פתרונות טכנולוגיים וכלכליים להיבטים אלה.

 

הבנייה הירוקה מתחרה מצויין בעלויות של בנייה רגילה. לעיתים העלות היא אף נמוכה יותר. יחד עם השוואת העלויות, יש לזכור שהלקוח מקבל בבניה הירוקה איכות חיים טובה יותר, תוך ניצול מלא של מתנות הטבע, ללא חומרים רעילים או פולטי קרינה וללא בזבוז אנרגיה.

 

 

לטווח הארוך הבניה הירוקה משתלמת יותר מבחינה כלכלית, מבחינת החיסכון באנרגיה ובמים. על פי נתוני רנוב, השקעה סולארית מחזירה את עצמה תוך 8 שנים, מערכת אגירת מים תוך 20 שנה, קירות מבודדים תוך שנה (בהנחה שמחירי הנפט לא יעלו...).

 

בהיבט התיירותי והשיווקי ידוע מכבר שתחושת הבריאות והחיבור לטבע, אותה מרגיש הנופש במלון, צימר או כפר נופש אקולוגי – היא מרכיב חשוב בהחלטת הבחירה שלו.

 

 

ומי שיש לו כבר בית או דירה, מה הוא יכול לעשות כדי ליישם את הבניה הירוקה אצלו בבית? התשובה –  היכרות מסודרת עם מכלול הנושאים המרכיבים את החיים האקולוגיים בבית ומימושם המעשי והמיידי בבית הפרטי: קרינה, חומרים, אשפה, מיחזור, בידוד, מים, אנרגיה, איוורור, שמש, חסכון, הצללה, ניידות, צמחים".

 

 

מספר רנוב: "בשנות ה- 70  וה- 80 של המאה ה20  נושא הבניה האקלימית היה נושא מתפתח בתוך תחום האדריכלות. בארה"ב הובילו את הנושא אדריכלי תנועת הביטניקים, שנתנו בכך ביטוי לרצון לחזור לטבע.

 

האדריכל האמריקאי  באקמינסטר פולר  Buckminster Fuller  תכנן את הסביבות - האקולוגיות הראשונות (ה"בועות"), גופים מורפולוגיים, גיאודזיים, עם תפיסה סביבתית וחברתית שונה, אלטרנטיבית.

 

האדריכל מייקל ריינהולדס Michael Reynolds, אחד מחלוצי הבניה הירוקה בעולם, החל לפני כ-20 שנה,  לבנות בתים אקולוגיים ברמה המדברית של ניו-מקסיקו, ארה"ב, בגובה 2000 מטר מעל פני הים. הבתים שלו יוצרים מיקרו אקלים וגן פנימי בתוך הבית. זהו חיבור של מערה וחממה, המתאים לסביבה שכולה שממה. לשמחתי הייתי לצידו בשנות הקמת החברה הירוקה שלו "ספינות אדמה" (EARTH-SHIP).

 

מייקל בנה את הבתים מחומרים זמינים, זולים וחזקים. הוא שילב חומרים מקומיים כמו סלעים, אדמה ועצים, עם חומרים ממוחזרים: בקבוקי זכוכית, פחיות שתייה ריקות, צמיגים משומשים, קש ועוד. כל פרט תוכנן בקפידה לשם ניצול מקסימלי של כוחות הטבע.

 

בשנים שעבדתי במחיצת מייקל (1991-1994) הפנמתי לא רק את שיטות הבניה אלא גם את החשיבה האקולוגית שמאחוריה. שאיפתו ליצור שיטת בניה זולה ואקולוגית הובילה אותו לעדכן כל הזמן את תהליך התכנון והבניה. מייקל הכריז כי הוא מפתח בית אקולוגי טיפוסי (ג'נרי)".

 

לאחרונה נוסד בארה"ב בנק מיוחד המממן בניה ירוקה בצפון קליפורניה newresourcebank.com ".

 

 

המחזור העולמי של העיסוק בתחום האקולוגי ופיתוחיו בשנת 2006, הגיע על פי אומדנים להיקפים של כ - 70 מיליארדי דולרים: במיוחד באנרגיות נקיות על כל צורותיהן. כ- 2 מיליארד דולר מהסכום היו כספים של קרנות הון סיכון. רוב הכסף הושקע בידי חברות רב-לאומיות הרואות בתחום הירוק את השדה לפיתוח האסטרטגי שלהן.

 

"בנובמבר 2005 התקבל בארץ תקן ישראלי 5281 המגדיר "בניינים ירוקים" כבניינים שפגיעתם בסביבה פחותה. התקן מהווה פריצת דרך בתקינה של הבניה האקולוגית בארץ.

 

התקן מגדיר מאפיינים של "בניין ירוק" ב-5 פרקים: אנרגיה, קרקע, מים ושפכים, נושאים סביבתיים והתרשמות מעריך.

 

התקן מתייחס לבנינים חדשים, בנינים שעברו שיפוץ, בניני מגורים, בניני משרדים ובנינים הכוללים שטחי מסחר.

 

 

השנה – 2007, הושקעו במדינת ישראל במחקר באנרגיות ירוקות: 8.5 מיליון שקל. 5 מיליון הוקצו על ידי משרד התשתיות, ו-3.5 מליון על ידי משרד התמ"ת - במסגרת החממות הטכנולוגיות".

 

"הבוסתנאות היא תורת חיים שהתפתחה במזרח התיכון בעבר הקדום" מספר רנוב: "'בוסתנא' היא תורת הבוסתן המזרח-תיכוני, צפונותיו ויישומו.

 

הבוסתנאות, בדומה לפאנג- שוואי מהמזרח הרחוק, לפרמה-קלצ'ר מאוסטרליה, לארכיטקטורה המודרנית מאירופה ולארכיטקטורה הקלאסית מיוון העתיקה, כולן תורות יישום פיסי הנשענות על עקרונות סביבתיים ותרבותיים.

 

ב"בוסתן עולמי", אנו מפתחים את גישת ה"בוסתנא", תורת תרבות המקום המזרח תיכונית, שמתחברת לשורשי התרבות האדריכלית העתיקה של אזורנו, מפרס העתיקה ועד מצרים.

 

 

האבות הקדמונים ידעו ללמוד ולתרגם את תבניות הטבע למערכות יצרניות ומועילות, ולהתאימן לצורכי הרוח והחומר של האדם ולטבע שסביבו. עלינו "לחזור בזמן" 9,000 שנה אחורה, ל"ערי בוסתנא" כמו יריחו, או "גני-אלהמברה" בגרנדה שבספרד.

 

לאחר שחקרתי ביריחו ובבוסתנים אחרים במזרח התיכון, התאהבתי בצורת בנייה זו. זוהי דרך ללמוד ולתרגם באופן אמיץ את תבניות הטבע לצורות גיאומטריות: הוואדי הפראי הופך לתעלה, המדרון הטבעי הופך לטרסות ומדרגות, והמעיין הופך לבריכה. סוד קסמו של הבוסתן נמצא בחיבור הפשוט והישיר בין האדמה, המים, הצומח, והשמש לבין האדם.

 

הבוסתן הוא המקום שבו כוחות הטבע והאדם חוברים יחד ליצירת גן עדן תרבותי. במערכת הבוסתן האדם אינו מרכז העולם, אלא אחד המרכיבים. הוא מסמן את המרחב המוגדר בתוך הטבע, מארגן אותו ודואג לאחזקתו".

 

מקצוע ה"בוסתנאות" אותו מלמד רנוב, הוא רב-תחומי. הוא משלב לימודי סביבה,לימוד גננות אורגנית, תכנון ובניה אקולוגית, עיסוק באנרגיות חלופיות ומים וחינוך קהילתי.

 

 

מפרט רנוב: "יסודות הבית הם פשוטים ומתחברים לפני השטח בקלות. הבית מתוכנן לעמוד ברעידות אדמה ושריפות. משק האנרגיה משלב קירות מבודדים, אנרגיה סולארית, הצללה וצמחיה. שלד הבניין עשוי בטון, ברזל או עץ, בהתאם לדרישות התכנון והבניה. הקירות עשויים בלוק אדמה מבודד. מערכת המים כוללת אגירת מי גשם וטיפול אקולוגי בשפכים. החלונות והפתחים מתוכננים לאיוורור מקסימאלי.

 

בניית בית רגיל בישראל נמשכת 10 חודשים בממוצע. בטכנולוגיה הירוקה שלנו בניית בית נמשכת רק 100 ימים, כולל ייצור הלבנים האקולוגיות.

 

אנחנו מתכננים הקמת כפר אקולוגי והרחבת יישובים קיימים ברוח הבוסתן. היישובים יגדלו ללא הריסת התכסית הטבעית וללא עקירת צמחייה. כפר בוסתנים אקולוגי יתוכנן כך שהחשיבה הסביבתית תהיה הגורם המוביל בקבלת החלטות. מערכות החשמל, הביוב והמים יקבלו פתרון מודרני עם טכנולוגיות ירוקות הקיימות כבר בשוק אך אינן בשימוש עקב ביורוקרטיה, חוסר ידע וחשיבה שמרנית.

אנו מפתחים כלים לפתרונות בניה ירוקים. הוכחנו כי בנייה אקולוגית, פיתוח שטח, מיחזור מים ועוד, זולים מאוד בייצור ובתחזוקה.

 

אנו עובדים בשיתוף עם חברת I-TECH הישראלית – שפיתחה פתרונות ירוקים מהירים לסלילה של כביש חדש, או מיחזור של כביש קיים, במהירות של קילומטר ליום - ובחצי עלות. גל המהפכה האקולוגית החל. עדיין לא כולם מבינים או רואים זאת.

 

בחברת "בוסתן עולמי" מחלקות למחקר ופיתוח, ייזום, תכנון, ייצור, בניה, והדרכה. החברה הקימה בשנים האחרונות פרויקטים רבים, פרטיים וציבוריים, כולל סדרה מתפתחת של טיפוס בית אקולוגי ג'נרי המכונה "בית-בוסתן". אחד הפרויקטים הראשונים של החברה היה התכנון וההקמה של הגן האקולוגי בטכניון".

 

 

לאחרונה זכה משרד האדריכלים הישראלי קנפו-כלימור בתחרות לתכנון מבנה רב-קומות בר-קיימא בסין. התכנון, הנקרא "Agro- Housing", מציע בניין חדשני המורכב מחממה רב קומתית משולבת עם דירות מגורים.

 

פרויקט ה- "Agro- Housing" מאפשר לדיירי הבניין לגדל ירקות ליד דירת המגורים. זוהי תפיסה מהפכנית.

 

החממה האורבנית, אשר תוכננה עם חברת "נטפים" הישראלית, מכילה מערך גידול חקלאי בטכנולוגיה זמינה על מצעים נטולי אדמה, עם מערכות מתקדמות להשקיה בטפטוף.

 

בבניין מותקנת מערכת חימום וקירור המופעלת על ידי מערכת סולארית ומערכת גיאו- תרמית, ועושה שימוש במי תהום זמינים. מערכת ההשקיה של החממה מבוססת על מיחזור "מים אפורים" הנאספים מדירות המגורים ומאגירת מי הגשם מהגגות.

 

פרויקט זה הינו בעל עניין ציבורי רחב, בשל ההתמודדות עם נושאים גלובליים של פיתוח בר קיימא. הוא נותן מענה לסוגיית המגורים כבעיה חברתית הנובעת מההגירה המסיבית מהכפר אל העיר.

 

באחרונה הוציא המשרד להגנת הסביבה מדריך אקולוגי מעשי לרשויות המקומיות בישראל, הנקרא "מרשות מבטיחה לרשות מקיימת". כתבה את המדריך עירית הוד, והוא הוכן בשיתוף מרכז השל למנהיגות סביבתית, המרכז לשלטון מקומי ובית הספר ללימודי סביבה על שם פורטר באוניברסיטת תל אביב.

 

המדריך הוא חלק מפעילויות המשרד, המקדם תכנון עירוני המבוסס על עקרונות סביבתיים. במדריך דוגמאות מערים שונות בעולם שחוללו שינויים בתחומים מרכזיים כמו חיסכון באנרגיה, ניהול שטחים פתוחים ותחבורה.

 

מסביר רנוב: "הבניה הירוקה" וה"בוסתנאות" עשויים לשנות רדיקלית גם את הצביון העירוני. בחצרות הבניינים ניתן לבנות מערכות בוסתן במקום דשא וגדר חיה. במרפסות ועל הגגות ניתן לגדל פרי וירק. בוסתן ציבורי במקום גן ציבורי יכול להיות פתרון בריא יותר לאדם, לחברה ולסביבה.

 

במודיעין הוקמה החווה האקולוגית. "בוסתן עולמי" ערכה את תוכנית בינוי הערים שלה. זו התב"עהראשונה בארץ המחייבת בניה אקולוגית: טיהור מים, חשמל סולארי, טיפול בשפכים במקום, מיחזור 100% של הפסולת וגינון על 50% מהגגות".

 

בארץ ישנן מספר רשויות מוניציפליות המעודדות בנייה ירוקה וטיפול איכותי בשטחים פתוחים.

 

אחת הדוגמאות לבניה ירוקה בעידודה של רשות מוניציפלית היא המרכז האזורי לחינוך ומחקר סביבתי שהוקם בסכנין. מבנה המרכז  משלב טכנולוגיות מודרניות עם עקרונות בנייה ערביים מסורתיים. נעשה בו שימוש בחומרי בנייה מהסביבה, והוא תוכנן תוך התחשבות בכיווני הרוח והשמש. באחרונה הוחלט להוסיף לו מערכות לייצור חשמל באמצעות תאים פוטו-וולטאיים (תאים מחומרים המנצלים את אנרגיית השמש), טורבינת רוח ומערכות לחימום סולארי של מים ואוויר.

העיר חולון משקיעה "תשומות ירוקות" בשטחים פתוחים הכוללים פארקים, גינות ושדרות. העירייה פיתחה שורה של גנים "נושאיים" (בעיקר על סיפורי ואגדות ילדים) ומקפידה על שיקום גינות ותיקות.

 

 

בירושלים הוחל ביוזמה עירונית ראשונה מסוגה בארץ להטמיע עקרונות ירוקים במבני מגורים קיימים. האדריכל גיל פלד יזם ותכנן את הפרויקט "מגורים ירוקים בעיר", בסמוך למרכז העיר, לאחר שהתמחה בתחום תכנון בר-קיימא בחו"ל ומקדם את הנושא שנים רבות במסגרות שונות.

 

בסמוך לפרויקט מצויה גינה קהילתית, "בוסתן ברודי", שהוקמה על ידי קבוצת תושבים. הם הפכו איזור מוזנח לגן פורח, שיש בו עצי פרי וצמחים, והוא מתאים לאקלים ולתרבות המקומית. כך התחזקה הזיקה בין המקום לקהילה. לדברי פלד, השילוב בין הפרויקטים הינו המצב הרצוי. בניה ירוקה ויוזמות קהילתיות תופסות כיום מקום מרכזי בעולם.

 

*   *   *

 

רנוב הוא אדריכל ותיק (משנת 1985), מהמובילים בארץ את נושא "הבניה הירוקה", בעל תואר שני באדריכלות, מהפקולטה לאדריכלות בטכניון חיפה.

 

ארבעה אנשים השפיעו מאוד על רנוב כסטודנט לאדריכלות בטכניון.

 

הראשון הוא שלמה אילן, מחבר הספר "הגן הפורה". אילן דיבר עוד בשנות החמישים והשישים על הצורך לפתח מערכות אורגניות רבגוניות בחקלאות ובאזורי מגורים על מנת לשמר ולחדש את משאבי הטבע תוך כדי השימוש בהם.

 

השני היה יצחק דנציגר, הפסל שזוהה בעיקר עם הכנענים והיה בין האמנים שחיפשו חיבור לארץ דרך לימוד הטבע והתרבות המקומית העתיקה.

 

השלישי היה מיכה אולמן, פסל אדמה ואיש רוח אשר שימש כראש החוג לעיצוב , בפקולטה לארכיטקטורה בטכניון, ורנוב היה האסיסטנט שלו במשך שבע שנים.

 

רנוב שהה מספר שנים בארה"ב, והיה גם תלמידו האישי של אדריכל "ספינות האדמה" האמריקאי מייקל ריינהולדס.

 

רנוב הוא מרצה אורח במוסדות אקדמיים בארץ (טכניון, אוניברסיטת ת"א, מכללת ויצ"ו חיפה), בקורסים לתכנון ובניה ירוקה. הוא משמש כאדריכל שופט עבודות מצטיינות בטכניון.

 

רנוב הקים בארץ עשרות פרוייקטים של בניה ירוקה: פרטית, מסחרית  וציבורית.

דויד מאמין במוטו של קבוצת "שינוי עולם" מארה"ב:

real solutions already exist for building the future we want. it's just a matter of grabbing hold and getting moving

 

חברת "בוסתן עולמי", הוקמה על ידי רנוב וקבוצת יזמים, ומשרדיה  במושב עין יעקב. בחברה אדריכלים, מתכנני מבנים ונוף, אנשי בנייה, מומחים לאקולוגיה ואנשי חינוך.

 

מנהל "בוסתן עולמי" הוא אמיר דרור, ממקימי עמותת "אקו-תור" לקידום תיירות אקולוגית בישראל. בצוות "בוסתן עולמי" דינה יוגב, מתכננת נוף, גננית אורגנית ובעלת רקע בחינוך ובהקמת בוסתנים, אדריכל ד"ר נועם אוסטרליץ מהטכניון ואדריכל דן פרייס, מבכירי האדריכלים בארץ, המשמש כיועץ-על לצוות המתכננים. בצוות גם גם המעצב  אורי רשף, המתכננת אילנית מאיס, והמתכנן יצחק בן דויד.

 

1987 – סטודיו נטע בראש- פינה, ביתן מאדמה שהוא המבנה המסחרי הראשון בארץ

הבנוי מאדמה.

1997 - בית לבב במעלות, הנקרא גם "ספינת אדמה" ובנוי מאבן גלילית ממוחזרת, אדמה, פחיות שתייה ובטון. הוא זכה לחשיפה תקשורתית מדהימה בהתחשב בהיותו בית פרטי. אלפי מבקרים סיירו בו, אתר אינטרנט מיוחד – מהראשונים בארץ - אתר "אדמה" מופק ממנו. הבית זכה לכתבות עיתונות רבות, 5 כתבות טלויזיה ואף זכה בפרס קרן פורד.

1998 – בית קופ בצפת.

         - בית ארי בכפר ורדים.

2003 - בית פישר בכפר ורדים.

2004 - בוסתן דויד בעין יעקב – שנקרא גם "ספינת בוסתן".

2005 - בוסתן דורית בעין יעקב –שנקרא גם "בית בוסתן".

2006 - בוסתן יפתח ורחלי בקיבוץ בית השיטה- שנקרא גם "בית בוסתנא".

2007 – קניון כפר ורדים.

         - בוסתן גיל במעלה גלבוע.

         - בית רשף בבר גיורא.

         - כפרי תיירות, ועוד תרייסר פרוייקטים בתכנון ובניה.

פרוייקטים חינוכיים: יישום ברחבי הארץ של פרויקטים אקולוגיים לימודיים, דוגמת החווה האקולוגית במודיעין, בוסתן הברזייה בביה"ס בהר גילון, בוסתן משגב, כיתת משגב ומרכז המבקרים בגן האקולוגי בטכניון בחיפה.

 

 

greenerbuildings.com – אתר המידע על בנינים ירוקים.

sbis.info – מרכז המידע הבינלאומי על בניה ירוקה.

healthybuilding.net – ארגון רשת אמריקני לנושאי בניה ירוקה.

earthship.net – האתר של מייקל ריינהולדס.

davidsheen.com – אנרכיטקט. צילומים רבים.

glenhunter.ca – בלוג משפחה בבית אקולוגי.

earth-auroville.com – בניה באדמה.

sviva.gov.il – אתר המשרד להגנת הסביבה.

greenpages.co.il – אתר המידע – "דפים ירוקים ישראל".

bustan-olami.co.il – האתר של דויד רנוב "בוסתן עולמי".

knafoklimor.co.il – חקלאות שיכון עירונית בסין –  משרד קנפו כלימור.

iis.newsnet.co.il – "בונים ירוק" – עיתון העמותה הישראלית לבניה ירוקה.

greenbuild.co.i – האתר הישראלי לבניה ברת-קיימא.

cleantech.blogli.co.il – בלוג העוסק בכלכלה ובניה ירוקה.

ganim.org – פורטל "קהילה ירוקה" ותכנון אורבני בר-קיימא.

kayamut.org.il – אתר עמותת "קיימות" לפיתוח סביבתי ירוק.

adama.net – פורטל קהילת "אדמה" – בית לבב.

beit-adama.com – חברת בית אדמה בע"מ.

bamboocenter.net – בניה בבמבוק.

ecodoc.co.il – תיעוד מצולם של בניה ירוקה בעולם.

 

                   דב קולר - יזם, אסטרטג ופילוסוף חברתי