לקפוץ בשלוליות

בתאריך 25 נובמבר, 2015

מילים על חורף, ילדים ושמחת חיים.

לקפוץ בשלוליות

יש לי מלא רעיונות גרועים, אני יודעת. כלומר, יש לי מלא רעיונות אז רק הגיוני שרובם יהיו גרועים. זה כמו שרוב הגברים שאפגוש בחיים לא יהיו אהבת האמת שלי, כי זה רק הגיוני שמסתובבים בחוץ מיליון גברים מקסימים שהם לא אהבת חיי ואחד שהוא כן. לא חשוב סטיתי מהנושא. ביום שישי יצאנו מהמסעדה, גיא ואני, כולם עוד ישבו וחיכו לקינוחים אבל לנו התחשק סיבוב בחוץ. ממש כמו עכשיו ירד טפטוף נעים, שהצטבר לשלוליות על המדרכה, ואור הפנסים של שישי בערב השתקף בהן.

גיא ביקש שאשיר לו את השיר על שבת, זה ששרתי לו בשבת שעברה. בגדול נראה לי שהטעיתי אותו כי זה לא שיר על שבת אבל נו מילא, "אתמול בחמש אחרי הצהריים, הלכנו עם אמא למכולת ובדרך ראינו...שהגן שלנו סגור". בתכל'ס אם המכולת פתוחה ואנחנו לא בגבולות תל אביב, סביר להניח שלא יום שבת. אבל זה השיר של שבת כי ככה גיא ואני קבענו ואנחנו הקובעים!

בדיוק ברגע הזה עלה לי רעיון. הצעתי לגיא שנקפוץ לתוך השלולית שהסתכלה עלינו מלמטה. גיא כל כך שמח, וביצע קפיצה מדוייקת אל אמצע השלולית, כשהוא מתיז לכל עבר ובעיקר על עצמו ועלי מי גשמים. "בואי דודה!" ברור שבאתי, התכוונתי לקפוץ ראשונה הוא פשוט הקדים אותי. נטולי מגפיים קיפצנו בין כל השלוליות ברחוב צוחקים ושרים מנגינות של שבת ושל יום חול. גם הגענו למסקנות מרחיקות לכת לגבי השלוליות שהכי שווה לקפץ בתוכן. מה שאומר שנרטבנו. ממש. מה שאומר שאני הייתי בתפקיד המבוגר האחראי ונרטבנו. ממש.

חזרנו למסעדה, כולם הסתכלו עלינו במבטים משתוממים. שני ילדים רטובים מתגלגלים מצחוק. חשבתי להתנצל, אבל ויתרתי על הרעיון כי מישהו חייב ללמד את גיא את הדברים החשובים בחיים, וגם חיכתה לנו עוגת שוקלד ענקית שהחלטנו לאכול ביחד, עם הידיים.
כן, יש לי מלא רעיונות גרועים, אני יודעת. זה לא אחד מהם.

מאמרים נוספים...