ממשחקי ילדים ועד המשחק המקדים

~~ממשחקי ילדים ועד המשחק המקדים

בבית הספר שבו למדתי בילדותי, ברגע שהיה נשמע הצלצול שמסמן את סוף השיעור, היו פורצים החוצה מתוך הכיתות עשרות ילדים, מתוך כוונה לנצל כמה שיותר דקות (יקרות מפז!) של ההפסקה למשחקים. וואו! איזה כיף היה שם! שבע אבנים, שלושה מקלות, חמישה מקלות, קלאס, ג'ולות, הקפות, תופסת, סימני דרך, מחבואים ועוד משחקים ששמם וזיכרם כבר נכחדו, לצערי, מהעולם...
המורה שלנו תמיד ניגשה לילדים שישבו בצד ולחצה עליהם להצטרף למשחקים. את אלה ששיחקו היא תמיד חייבה לשתף את כ-ו-ל-ם במשחק. כמה שנאתי אותה על כך אז (מה אני צריכה את הילד השמן האיטי הזה בקבוצה שלי?!). כמה אני מעריכה אותה כל כך היום...
כשנגמר יום הלימודים, היינו מתאספים על הדשא למטה, או במגרש השכונתי וממשיכים במשחק כדורגל וכדורסל עד רדת הערב.
אני עוד מתרפקת בערגה על הימים הגשומים בהם אמא לא הרשתה לי לצאת החוצה. בימים כאלה הייתה מתאספת כל המשפחה על השטיח בסלון והיינו מעבירים ערבים שלמים במשחקי מונופול, שבץ-נא, ארץ-עיר, סולמות וחבלים, טריוויה, רמיקוב ופזלים. אחח, איזה תענוג!
היום עדיין פורצים מהכיתות ילדים בשעת ההפסקה, אך הם ממהרים לשלוף טלפון סלולארי מהתיק ולשבור את השיא ב"סנייק" שהם שברו בהפסקה שעברה, ויש ילדים שמעדיפים פשוט להישאר מול המחשב בכיתה ולא לצאת החוצה.

המבוגרים מתעלמים מדברים חשובים

פסיכולוגים ואנשי חינוך מייחסים חשיבות רבה למשחק, אפילו עד כדי טענה שהמשחק הוא חלק בלתי נפרד בשמירת בריאותו של האדם (והכוונה לא רק לילדים...), בריאות פיזית ובריאות נפשית. למה בעצם זה כל כך טוב? מה יוצא לנו מזה?
מבחינה פיזית – דרך המשחק אפשר לאמן את הגוף, לחזק את השרירים, להתאמן בשיווי משקל ובמהירות תגובה, תוך כדי חיסון הגוף והגברת כח ההתנגדות למחלות (כמה כבר שחקני כדורגל וכדורסל חולים?)
מבחינה חברתית- האדם לומד לכבד חוקים, לומד להיות הגון ואדיב, לומד שיתוף פעולה, תכנון מהלכים, התחשבות, ובמקרה שהוא מפסיד – לומד להפסיד בכבוד...
מבחינה חינוכית – דרך משחקים אפשר לרכוש ידע, לומדים להתמיד, לומדים ששוה להתאמץ ולהשקיע, לומדים יוזמה, תושיה, אומץ לב, ולומדים שאפשר להמשיך הלאה ולנסות שוב, גם אם מפסידים.. הרבה יותר כייף ללמוד דרך משחקים!
מבחינה נפשית – משחק משמש פורקן לריגושים שליליים. הוא מאפשר להשתחרר מרגשות שנאה ותוקפנות ע"י ניתוב של רגשות אלה לדרך לגיטימית לפורקן. המשחק מפתח את הדמיון, מפתח עירנות מחשבה, מחנך לריכוז וליצירה. האדם רוכש רעיונות חדשים דרך משחק, ומתרגל פתירת בעיות. פרויד, הפסיכולוג הידוע, התיחס למשחק כאל חלום. הזיה בהקיץ. האדם "יוצא לרגע" מהשיגרה ומהמציאות של חייו היומיומיים ודרך המשחק מספק משאלות כמוסות ומשחרר לחצים שמעיקים עליו בתת מודע.
המבוגרים שבינינו לא תמיד מעריכים ומבינים את החשיבות של המשחק בחיי הילדים. כל עוד שקט מסביבנו, מה אכפת לנו אם הילד מתבודד עם הטלפון הסלולרי?! כל עוד הוא לא מבלבל לנו את המוח אחרי יום עבודה, שיסתגר בבית מול הטלויזיה כל הערב..

"משחק" זה לא רק משחק ילדים

בכל גיל אדם מסגל לעצמו משחקים שמתאימים לו ואנשים שמתאים לו לשחק איתם. תחשבו מה אתם אוהבים לשחק – שש-בש? דמקה? מטקות על החוף? קלפים? מי רוצה להיות מיליונר? העיקר במשחק הוא שמדובר בפעילות השונה באופן מהותי ממה שהאדם עושה בתנאי עבודה שגרתית. בימים אלה של התפתחות טכנולוגית מואצת, עובדים רבים בכל מקום עבודה שהוא, מתמחים בביצוע חלק מסוים מהעבודה הכללית. יש שרירים רבים שלא מופעלים בזמן העבודה, ושלא מופעלים בבית, בזמן הרביצה מול הטלוויזיה. ולמי יש כח עכשיו ללכת למכון כושר, או לבריכה, או לצאת לריצה, או לרכב שעה על אופני כושר שהנוף שלהם לא משתנה? צאו ושחקו! עם הילדים, עם חברים, עם בני או בנות הזוג.
אם תחשבו על משחק כעל כל פעולה שאתם עושים שהיא חופשית וספונטנית, מביאה הנאה וסיפוק ונעשית בצוותא ולא לבד, תיראו שאפשר להנות באותה מידה ממשחק כדורסל (שלכם! לא בטלויזיה!), מחבואים, מטקות, קלפים, וגם מהמשחק המקדים... בכל מקום בו מעורב משחק, באשר הוא, עובר הזמן בצורה נעימה ומהנה. זיכרו – זה לא רק בגדר מותרות ובזבוז זמן. למשחק יש יתרונות רבים. כדאי להשקיע ולנסות!