חזרתם מחו'ל ואתם לא מוצאים את עצמכם? לא יודע מה ללמוד?

לא פעם תהינו, שאלנו, והתחבטנו עם עצמנו בשאלה אחת "למה אני לא מוצא את עצמי?!" 
שאלה מוכרת, נכון? אם את/ה מוצא את עצמך קורא כתבה זו סביר להניח שאתה מביע הזדהות עם הכתוב, ואולי הכתבה תוביל אותך לתשובה לשאלה שלך. 
רובנו לא מוצאים את עצמנו בשלב שלאחר הטיול הגדול אחרי צבא, אחרי חו"ל וכמה ימים של ג'ט לג הסימן הגדול מעל הראש מתחיל להופיע לו ואז מתחילות התהיות של מה לעזאזל אני אעשה עכשיו??!
אני קורא לזה מרוץ העדר, כלומר לישראלי הממוצע ישנו לו"ז בסדר הכרונולוגי הבא: בית ספר, צבא, טיול ולימודים.
כעת, הדבר מתחלק לשתי קבוצות: קבוצה א' וקבוצה ב'.
קבוצה א' - החבר'ה שחזרו מהודו/ קולומביה וישר נרשמו לפסיכומטרי וללימודי התואר הראשון באוקטובר הקרוב 
("מה?! כבר סוף ספטמבר אין זמן!!"). 
קבוצה ב' -  אלו שחזרו מהטיול ועדיין לא יודעים מה לעשות עם עצמם.
בקבוצה א' נמצאים: קובי, אלון ודנה, שלושתם היו יחד בקולומביה (איזה כיף היה!) וחזרו לארץ בסוף אוגוסט ומיד נרשמו ללימודי התואר הראשון בחשבונאות ומנהל עסקים ("נעשה תואר משולב זה יותר נחשב בשוק”)
לקראת סיומה של השנה הראשונה בלימודים, קובי הרגיש לא מחובר כל כך ללימודים שבחר בגלל שהוא לא טוב במתמטיקה והיה בטוח שחדו"א זה השם של האקסית שלו. 
אלון במהלך התואר גילה שהוא מתחבר יותר לעריכת דין והצטער שהיה פזיז והחליט ללמוד לתואר ש"כולם אומרים שזה מה שהכי הולך בשוק העבודה". ודנה?  שמחה בחלקה.
אלון וקובי מממ.. איך נסביר את זה בפשטות ? ב-א-ס-ה להם! יש להם שתי אפשרויות: אחת, הם יכולים להפסיק את התואר באמצע ולעבור לתחום שמעניין אותם (יצטרכו שוב לעשות את השנה הראשונה פחות כמה קורסים..אבל עדיין מבאס) או השנייה היא שיסיימו את התואר הראשון בעל כורחם, ולא בטוח שישתמשו בו.

אז אני שואל אתכם, לאן אתם ממהרים?! אף מכללה לא בורחת (מבטיח) ובכל גיל אפשר לעשות תואר ואם חברך יסיים את התואר לפניך זה לא אומר שהוא חכם או טוב ממך, אבל זה כן אומר שהוא ידע מהם כוונותיו המקצועיות מלכתחילה
או  שהוא מיהר לעשות התואר.. ומהיכן החיפזון אם לא מהשטן?
ודנה? שמחה בחלקה :). 
כמה מאיתנו ממהרים לעשות תואר ראשון לפני שהם סגורים על המקצוע? 
הטיפ הראשון שלי אליכם יהיה, עצרו ! המתינו מעט ושאלו היכן אתם רואים עצמכם בעוד מספר שנים? קמים בבוקר לעבודה ממורמרים או שמא קמים עם חיוך ושמחים שעוד יום עבודה הגיע (כן, זה קורה) "מחשבה יוצרת מציאות" (הרבי מילובביץ).
אל תהיו פזיזים, המתינו עם הלימודים והירשמו רק לאחר שתהיו בטוחים בכך, בדקו טבלאות שכר באינטרנט והעריכו כמה תרוויחו בעוד מספר שנים (כמובן שזה משתנה).
אלברט איינשטיין אומר – שאדם שקם לעבודה שהוא אוהב, נחשב כאלו מימיו לא עבד אפילו יום אחד.

בואו נחזור רגע לקבוצות, 
קבוצה ב' , להזכירכם – הקבוצה שחזרה מהטיול ולא מוצאת עצמה.
בין אם טיילתם או עבדתם, בגדול, נהניתם והשלב הקשה באמת מגיע כאשר מגיעים לארץ.
כמה כיף להתעורר כל יום ב14:00 ? ללכת לישון מאוחר, אין דאגות, וכסף ? יש!! (הרווחנו מספיק כשהיינו בחו'ל) והמון אנשים (במיוחד בתרבות הישראלית) אוהבים להוציא יותר ממה שהם מכניסים. 
אני מאוד ממליץ לעשות טבלאות שכר בEXECL -  שיראו לכם בדיוק מה מצב חשבון הבנק שלכם, ומהי ההכנסה החודשית לעומת ההוצאה, ואני מזכיר שאם הרווחתם יותר החודש, זה לא אומר שאתם יכולים להשתולל, חסכו את הכסף למטרות נעלות יותר, חסכו כספכם בתבונה.
לעניינינו, רוב הצעירים שלאחר הצבא הולכים לעבוד בעבודות מזדמנות וכן גם במועדפת שזה נהדר, ישנם תנאים טובים לכל החיילים המשוחררים שהם צריכים לדעת, כמו הקרן להכוונת חיילים משוחררים שתכוון יותר לחיים, ישנם מענקים מהצבא כמו הפיקדון הצבאי למטרת לימודים , כמו מענק (בין אם שירתתם כלוחמים או כעובדי מנהלה). אבל לאלו שזה כבר מאחוריהם, עצתי היא מאוד פשוטה, אל תהיו שאננים! כיף לצאת לרקוד סלסה, ברייקדאנס, סמבה וכו', אך יחד עם זאת לחשוב על העתיד, כן אני יודע שאני נשמע כמו אבא שלכם אבל זו עובדה בשטח, אינני צריך לומר לכם כמה יקרה המחיה בארץ כי אני מניח שכולכם תושבים..
מצד אחד אני סקפטי לגבי סדנאות הכנות לעבודה, ומצד שני אני מאמין בשני דברים, הראשון הוא כוחו של רצון (אמביציה) והשני המתנה הגדולה שנקראת אינטרנט ושם אנחנו יכולים להסתכל על טבלאות שכר, על המלצות, על מה ללבוש לראיון עבודה והרשימה עוד ארוכה , יתרה מכך תוכלו לקבל מידע נוסף לגבי מקצועות בהשכלה הגבוהה.
אני בטוח כי רובכם קוראים כתבה זו כי אתם שקועים באמרה "אני עדין לא מוצא את עצמי" וגם "טוב לי כך" אבל באותה נשימה חבריכם החלו כבר ללמוד ואתם מרגישים תקועים , אז זה הזמן לתפוס עצמכם בידיים.

הכותב הוא בן ליבה, יועץ השמה בחברת NeoTech  וקואצ'ר עסקי, אישי, בוגר קורס ניהול רשתות ואבטח מידע .